תקנה 12 לתקנות מס רכישה איננה מבחינה בין כניסה ארעית לישראל לבין כניסה קבועה

תקנה 12 לתקנות מס רכישה (להלן: "התקנה"), מעניקה הקלות במס רכישה לעולה חדש, אשר נכנס לישראל אחרי ה 28/02/1963, בתנאים מסוימים הקבועים בתקנה, לרבות הדרישה לכניסה לישראל לראשונה, כאשר הודעת שר האוצר מיום 22/06/1992 על קביעת עולה, מרחיבה את הגדרת "עולה" גם לגבי מי שנכנס בשנית לישראל ובלבד ששוכנע מנהל מסמ"ק כי עמד בכל התנאים המצטברים הבאים:

1. בעת שהותו לראשונה בישראל הייתה בידו אשרה או רישיון לישיבת ארעי לפי תקנות הכניסה לישראל,
2. שהה בישראל לצורך שירות בטחון, לימודים או שהיה מוגדר "מרצה אורח" או "מומחה חוץ".
3. לא השתמש בהקלות שבתקנה בעבר. (וראו הרחבה במאמר מיום 10/05/2016)

לאחרונה ניתן פס"ד בו"ע 7590-03-21 טמסוט נ' מנהל מיסוי מקרקעין אשר דן בערר שהגישו בני הזוג יצחק וצליה טמסוט (להלן: "בני הזוג") על סירובו של מנהל מסמ"ק ירושלים (להלן: "המנהל") להעניק להם את ההקלה השמורה בתקנה 12 לעולים חדשים, בגין דירת מגורים שרכשו בשנת 2018.

בני הזוג נולדו במרוקו, כאשר יצחק הגיע בחודש 10/1962 לביקור בישראל למשך 8 חודשים יחד עם קבוצת נערים, ובאותו מועד הוענקה לו אזרחות ישראלית, וצליה ביקרה אף היא בישראל בחודש יוני 1964 למשך 3 חודשים וגם לה הוענקה אזרחות ישראלית באותו מועד בהתאם להוראות חוק השבות.

בני הזוג התגוררו בצרפת עד לעלייתם לישראל בשנת 2014 , בשנת 2004 רכשו את דירתם הראשונה בישראל כתושבי חוץ ומאז 2007 נהגו לבקר בישראל אחת לשנה.

לטענת בני הזוג, אין מקום להתחשב בעובדה שבשנות ה-60 הם קיבלו אזרחות ישראלית באופן אוטומטי בלא שביקשו זאת, יש לבצע אבחנה בין כניסתם הארעית לישראל בשנות ה-60 לבין כניסתם הקבועה בשנת 2014, וכי תכלית התקנה, כפי שנקבע בפסיקה בעבר, הינה לסייע לעולה חדש שמגיע להשתקע בישראל ולא לעולה שמגיע לתקופה קצרה, בטרם גיבש דעתו לגבי הישארותו בישראל – וכך גם יש לבחון את מועד תחולת התקנה (28/02/1963).

בית המשפט קיבל במלואה את עמדת המנהל וקבע תחילה כי יש להחיל את הוראת התקנה כלשונן ואין מדובר במצב בו פרשנות לשון הטקסט מביאה לתוצאה אבסורדית.

לגופו של עניין קבע בית המשפט, שבני הזוג עלו לישראל בשנות ה-60, קיבלו אזרחות ישראלית ותנאים מתאימים שעמדו בזמנו לעולים חדשים והעובדה שלא נשארו בישראל לישיבת קבע, לא משנה כהוא זה מזכותם לעשות כן באותו המועד, והבחינה שצריכה להיעשות היא האפשרות לקבל את ההטבות של עולים חדשים ולא את ניצולם בפועל.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי יצחק בוודאי איננו זכאי לקבל את הזכויות שמקנה התקנה, שכן הוא עלה לישראל לפני מועד תחולתה וכי בחינה של הקשר בין בני הזוג לישראל במהלך השנים מביא למסקנה כי הם היו בקשר נרחב עם ישראל וניהלו בה חיים כלכליים, לפחות משנת 2004, עת רכשו את דירתם הראשונה ומשכך גם מבחינת הרציונאל של התקנה, שהיא בעלת רכיב סוציאלי משמעותי שנועד לסייע בידי העולים החדשים בצעדים הראשוניים בארץ, אין מקום לאפשר לבני הזוג ליהנות מתחולתה.

כאמור לעיל, בית המשפט דחה פה אחד את הערר וקבע כי בני הזוג אינם עומדים בתנאי התקנה ומשכך לא זכאים להקלות מכוחה.

 

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת: www.atz-law.co.il         

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה