ניתן להפעיל את סעיף 119א לפקודת מס הכנסה גם על חלוקת דיבידנד

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), בדומה לסעיף 106 לחוק מע"מ וסעיף 95א לחוק מיסוי מקרקעין, נועדו למטרה אחת והיא: מניעת התחמקות מתשלום המס באמצעות "הברחת נכסים" ע"י הנישום לצד ג' וזאת ע"י מתן האפשרות לפקיד השומה, מנהל מע"מ או למנהל מסמ"ק לגבות את המס גם מאותו צד ג' אליו הוברחו הנכסים.

סעיף 119א, כולל מספר סעיפים קטנים המתייחסים לסיטואציות "הברחה" שונות שעשויות להתרחש, כאשר  הסעיף הראשון קובע כדלקמן:

סעיף 119א(א)(1)

"היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור."

יצוין, כי בית המשפט העליון בעניין פלח (ע"א 2755/08) קבע כי: "בכל מקרה שבו נישום צריך לצפות, כי יהא חייב במס לאור הליכים שמתנהלים בינו לבין רשויות המס, הרי שאם הוא מעביר נכסים ללא תמורה בעיתוי זה רשאית רשות המיסים להיפרע מהם". (וראו הרחבה במאמר מיום 23/03/17).

בשבוע שעבר, פורסם פסק דין בע"מ 31700-01-22 ס.ש. יעדים בע"מ נ' פקיד שומה חולון, ובו נדונה השאלה הבאה: האם חבר-בני-אדם שחילק דיבידנד יכול להיחשב כמי ש"העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית", כנדרש על פי סעיף 119א(א)(1) לפקודה?

במקרה הנדון בפסק הדין, לחברת פורין פאואר עובדים זרים בע"מ (להלן: "פורין") יצאו שומות ניכויים לשנות המס 2016-2019 בסך של כ-37 מיליון ₪, שכללו בין היתר, חיוב מס בגין היטל עובדים זרים.

פורין הייתה בבעלותו המלאה של מר אלכסנדר שניידר (להלן: "שניידר"), וכך גם חברת ס.ש. יעדים בע"מ (להלן: "החברה"), כאשר במהלך שנת 2020, הועברו מניות פורין מידי שיינדר לידי החברה, במסגרת סעיף 104א לפקודת מס הכנסה.

בשנות המס 2019-2020, חילקה פורין מעל 31 מיליון ₪ דיבידנדים; 2 מיליון ₪ לשניידר עצמו ו-29 מיליון ₪ לחברה, כאשר בשנת 2021 הועברו מרבית הכספים לחברה גרמנית שאף היא בבעלותו המלאה של שניידר ומשכך מרבית הכספים יצאו מישראל ואין מחלוקת כי לפורין היה "חוב מס" כמשמעותו בסעיף 119א(ד), ולא נותרו לה בישראל אמצעים לסילוק החוב.

בית המשפט הסביר, כי תכליתו הכללית של סעיף 119א לפקודה היא: "… למנוע הערמה על שלטונות המס על ידי מסירת נכסי הנישום החייב במס במתנה או במחיר נמוך משוויו לאחרים ובדרך זו לסכל את גביית המס המגיע ממנו", כאשר הסעיף עצמו, איננו מגדיר את הביטוי "נכסים" (על הטיותיו השונות) ולא קיימת כל אינדיקציה לכך כי המושג, בהקשר האמור, איננו כולל כסף ועל כן מתחייבת המסקנה כי מזומן (כסף) הניתן כדיבידנד נמנה על "נכסיו" של חבר בני האדם המחלק, והדבר מתיישב כמובן עם תכליתו של סעיף 119א לפקודה ובאותה מידה מתבקשת המסקנה כי עצם החלוקה של דיבידנד מהווה "העברה" של נכס לבעל המניות.

בית המשפט המשיך והסביר לעניין התנאי בסעיף, לפיו הנכס צריך לעבור  "ללא תמורה", כי הדיבידנד מחולק בשל זכות בידי בעל המניות ובזיקה אליה, אולם החלוקה עצמה איננה מביאה לתשלום תמורה לידי החברה המחלקת ולכן קבע כי לצורך פרשנות סעיף 119א(א)(1) לפקודה, חלוקת דיבידנד כן נמנית עם קבוצת הפעולות שהן "העברת נכס ללא תמורה".

לאור זאת פסק בית המשפט, כי על רקע תכליתו של סעיף 119א(א)(1) לפקודה – ובפרט הותרת אמצעים בישראל לסילוק חובות המס של חברה בערבון מוגבל – יש הצדקה להשקיף על חלוקת דיבידנד כמעשה המדלל אמצעים אלה וכמעשה המביא להעדפת האינטרסים של בעלי המניות על פני אינטרס הציבור בגביית חוב המס המגיע לאוצר המדינה וכל זאת אף אם הדיבידנד הוא חלוקה מותרת לפי דיני החברות ואף אם שולם מס על הדיבידנד בידי מקבלו.

בהמשך פסק הדין דן בית המשפט בשאלה, האם הוראות הסעיף יחולו אך ורק כאשר העברת הנכסים (או פירוק החברה)  אירעה לאחר שנוצר חוב המס הנדון, או שמא ניתן ליישם את הסעיף גם כאשר העברת הנכסים קדמה להיווצרות חוב המס, וקבע לאור הלכת פלח כי תחימת הזמן אחורה בסעיף 119א מוגבלת בכל מקרה לאותה תקופה בה התנהלו הליכים בין הנישום ובין רשויות המס, ולא לפניה.

אי לכך פסק בית המשפט, כי במקרה דנן ניתן להפעיל את סעיף 119א(א)(1) לפקודה לגבי כל חלוקות הדיבידנדים, פרט לשתי החלוקות הראשונות לידי שיינדר עצמו, שכן  אלו בוצעו בטרם החלו הליכי השומה של פורין ביום 19.12.2019.

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה