חשיבות ההתייחסות להפחתת קנסות במסגרת הסכם הפשרה

למנהל מסמ"ק, כמו גם לפקיד השומה ולמנהל מע"מ, ישנם כלים רבים שהעניק המחוקק, על מנת לסייע לו לבצע את תפקידו ולאכוף על הנישומים את הדיווח הנדרש וכן את גביית המס העולה מתוך הדיווחים הללו.

אחד הכלים הללו מצוי בסעיף 94א לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), אשר מטיל, לגבי עסקאות שנעשו החל מיום 31/3/2011 , קנס בשיעור קבוע, לכל שבועיים של פיגור, העומד כיום על השיעורים הבאים (ראו הרחבה במאמר מיום 06/04/2017)

  1. על פיגור לפי סעיפים 73 ו-76 – 270 שקלים חדשים;
  2. על פיגור לפי סעיפים 74 ו-75 – 210 שקלים חדשים;

בו"ע 25705-02-12, שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה הסביר בית המשפט כי הקנס על פי סעיף 94א לחוק אינו עונש אלא סנקציה מנהלית שנועדה לסייע בהרתעה ולאפשר אכיפה יעילה של חובת תשלום המס.

ביום 01/11/2011, פרסם סמנכ"ל בכיר לאכיפת הגביה לכלל משרדי השומה, נוהל האצלת סמכות למתן הקלות במסגרת מיסוי מקרקעין (ובנוסף גם לגבי קנסות מ"ה וניכויים) ובו נקבעו קריטריונים למתן הקלות בגובה קנסות, ריבית וה"ה בהתאם לסמכות המאשרת במשרד (להלן: "הנוהל").

במסגרת הנוהל, נקבעו מספר שיקולים למתן ויתור/הקלה בקנסות, כאשר בין היתר נקבע כי לצורך מתן ויתור/הקלה כאמור, יש להתחשב ב"איחור חד פעמי"  וכן ב"טעות בתום לב".

בשבוע שעבר, ניתן פסק דין בו"ע 42013-02-18 שלומי שריקר נ' מנהל מסמ"ק מרכז, ובמסגרתו נתבקשה ועדת הערר להורות למנהל מסמ"ק מרכז (להלן: "המנהל") על ביטול קנס אי הצהרה לפי סעיף 94א לחוק, שקיבלו בעלי הדירות והיזם בעסקת תמ"א 38 בגין איחור בדיווח על העסקה (של 10 חודשים "בלבד" לטענתם ושל מספר שנים לטענת המנהל)

במסגרת דיוני השומות, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, במסגרתו נקבעו יום ושווי מכירה מוסכמים, כאשר בסעיף 2 להסכם נכתב המשפט הלאקוני הקבוע בהסכמי פשרה והוא כי ההסכם: "אינו מבטל ריבית, הצמדה או קנס אלא אם כן נאמר בו אחרת".

לאור האיחור בהגשת ההצהרות, הטיל המנהל קנסות על היזם ועל בעלי הדירות בהתאם למספר השומות, דהיינו 24 קנסות בסך 1,040 ₪ עבור כל שומת מכירה וכל שומת רכישה, כאשר בהמשך הסכים המנהל לבטל את כל הקנסות בגין שומות הרכישה והשאיר קנס בגין שומת רכישה אחת.

עוד יצוין, כי גם ההודעה על חתימת הסכם התמ"א, שהייתה אמורה להימסר למנהל תוך 30 יום, נמסרה באיחור רב, אך בגין איחור זה לא מוטל קנס בהתאם לחוק.

מרבית בעלי הדירות סירבו לשלם אגרה לצורך הערר, ומשכך התייחס הערר לקנס שקיבל עורר יחיד בגובה 1,040 ₪ בלבד(!) – מר שלומי שריקר (להלן: "שלומי").

שלומי טען, כי מאחר ומדובר באיחור חד פעמי ובתום לב בהגשת ההצהרה, הרי שבהתאם לנוהל נסיבות אלו מצדיקות ביטול הקנס או לכל הפחות הפחתתו.

טענה נוספת שטען שלומי הייתה, כי העובדה שהמנהל הסכים להפחית 23 מתוך 24 קנסות איחור בדיווח על הרכישה, איננה "לפנים משורת הדין", אלא נובעת מתוך הנחייה פנימית של רשות המיסים שיצאה, לאור בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין זה בת"צ 39057-09-16 אשד נ' מנהל רשות המיסים, בדבר ביטול קנסות לשומה שפוצלה ע"י המנהל באופן מלאכותי למספר שומות.

המנהל טען, כי מדובר באיחור שנבע מהתנהלות לקויה של הצדדים לעסקה ובנסיבות אלו אין הצדקה לבטל את הקנס.

כמו כן טען המנהל, כי בהסכם הפשרה נקבע במפורש שהוא אינו מבטל קנסות החלים על פי הדין ובמסגרתו הלך לקראת היזם ובעלי הדירות הן בקביעת יום המכירה והן בקביעת שווי המכירה.

ועדת הערר קבעה כבר בהתחלה, כי לאור נסיבות האיחור בהגשת ההצהרות, לא נמצא כל פגם בהחלטת המנהל להטיל את הקנסות ובנוסף קבעה, כי הוראות הנוהל אינן מחייבות את המנהל לבטל קנס בכל מקרה כאשר מדובר באיחור חד פעמי אשר לא נעשה בזדון, אלא קובעת שנושאים אלו יילקחו בחשבון בעת ההחלטה בבקשה לביטול הקנס.

יתרה מזאת, העובדה שבעלי הדירות והיזם איחרו גם בהגשת הדיווח על חתימת הסכם התמ"א (על אף שלא הוטל עליהם קנס) מעידה שהאיחור בהגשת ההצהרה אינו איחור חד פעמי.

כמו כן הדגישה הוועדה, כי יש ממש בטענת המנהל לפיה הסכם הפשרה עצמו משקף הקלות בעלי הדירות והיזם ובמצב דברים זה, רשאי המנהל לשקול ולהחליט כי די בהקלות שכבר ניתנו ואין מקום להקלות נוספות בדמות ויתור על קנס אי הצהרה במועד.

ובאשר לטענתו השניה של שלומי קבעה הוועדה, כי יש לאבחן בין מקרה שבו מדובר במכירה אחת כאשר השומות פוצלו ע"י המנהל מטעמי נוחות ומשכך אין הצדקה להטיל יותר מקנס אחד, לבין המקרה הנדון לפיו הזכויות נרכשו מכל דייר ודייר ולכן מן הדין היה מקום להטיל קנס על כל אחת מהשומות.

לסיכום קבעה הוועדה כי כדי שתהא הצדקה להתערב בהחלטת המנהל, הנתונה לסמכותו, אודות הפחתה בקנס אי הצהרה במועד, צריך ראש לכל להוכיח כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, אשר לא הוכחו במקרה זה ואף לא היה מקום לנהל כלל את הערר…

ברצוני לציין, כי מאחר שכל הסכם פשרה כולל בתוכו באופן מובנה את הקביעה, כי הוא אינו מבטל ריבית, הצמדה או קנס אלא אם כן נאמר בו אחרת, הרי שחשוב לטעמי ללמוד מפסק הדין את ההכרח לקבוע התייחסות ספציפית למנגנון הפחתת קנסות במסגרת הסכם פשרה, וזאת על מנת למנוע טענה בעתיד מצד המנהל, שהסכם הפשרה כלל בתוכו כבר הסכמה שלא לבטל/להפחית את הקנסות בעתיד.

 לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל atz.tax@gmail.com

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

    © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה