סעיף 94א – קנס על אי הגשת הצהרה או הודעה במועד

למנהל מסמ"ק, כמו גם לפקיד השומה ולמנהל מע"מ, ישנם כלים רבים שהעניק המחוקק, על מנת לסייע לו לבצע את תפקידו ולאכוף על הנישומים את הדיווח הנדרש וכן את גביית המס העולה מתוך הדיווחים הללו.

אחד הכלים הללו מצוי בסעיף 94א לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), אשר מאפשר למנהל מסמ"ק להטיל קנסות על נישומים שאינם מגישים את הצהרתם במועד לפי החוק וזאת בנוסף לה"ה וריבית המוטלים בגין איחור בתשלום המס.

עד לתיקון 70 קבע סעיף 94א לחוק מנגנון לפיו גובה הקנס יקבע לפי סכום המס שהנישום חייב בו, בשיעור של 1.5% בעד כל שבועיים של פיגור ואם הנישום איננו חייב במס, רשאי היה המנהל להטיל עליו סכום קבוע של 0.025 ₪ בעד כל שבועיים של פיגור, בהגשת ההצהרה או ההודעה במועד.

ואולם, שלטונות המס הגיעו למסקנה כי הטלת קנס בשל אי-הצהרה במועד כנגזרת של סכום המס המתחייב, אין בה כדי להרתיע, שכן אדם שסכום המס שהוא חייב בו הוא זעום,  לא יירתע מלהשהות את הדיווח. נוסף לכך, הטלת קנס כאמור יוצרת ענישה שונה בין אנשים שהפרו אותה הוראת חוק ולכן לגבי עסקאות שנעשו החל מיום 31/3/2011 קובע סעיף 94א(א) לחוק קנס בשיעור קבוע, לכל שבועיים של פיגור, העומד כיום על השיעורים הבאים:

  1. על פיגור לפי סעיפים 73 ו-76 – 280 שקלים חדשים;
  2. על פיגור לפי סעיפים 74 ו-75 – 230 שקלים חדשים;

כמו כן, קובע סעיף 94א(ב) כי המנהל רשאי, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, לפטור אותו מתשלום הקנס לפי סעיף קטן (א), כולו או חלקו.

יש לציין כי החוק מעניק למנהל סמכויות נרחבות הן לביטול ה"ה וריבית והן לביטול קנסות, כאשר המדובר הוא גם בקנסות על פיגור בהצהרה כאמור לעיל, גם בקנסות על פיגור בתשלום וגם לביטול קנס גירעון.

בתי המשפט דנו לא אחת בבקשות נישומים לביטול קנסות שנענו בשלילה ע"י המנהל, כך לדוגמא: בו"ע 1021/02 רולניק טל, טענו הרוכשים כי אין הצדקה לחייב אותם בקנסות בשל אי הצהרה במועד, כאשר לגבי המוכר, הסכים מנהל מסמ"ק לבטל את הקנס בגין אותו איחור. בפסק הדין נקבע שנימוקיו של המוכר, בניגוד לאלו של הרוכשים, התקבלו ע"י מנהל מסמ"ק ואין כאן חריגה בלתי סבירה בשיקול דעתו של מנהל מסמ"ק.

השבוע, ניתן פסק דין בו"ע 53249-08-15 חשן ואח' נ' מנהל מסמ"ק חדרה, כאשר הטענה המרכזית שהעלו העוררים היא טענת אפליה, לפיה  השותפים האחרים בעסקה לא חויבו בקנסות בגין הגשת ההצהרות באיחור.

בית המשפט קבע כי הקנס על פי סעיף 94א לחוק אינו עונש אלא סנקציה מנהלית שנועדה לסייע בהרתעה ולאפשר אכיפה יעילה של חובת תשלום המס וכי הפחתת הקנס תעשה על ידי המנהל על פי שיקול דעתו רק במקרים מתאימים. כמו כן נקבע, כי בית המשפט ימנע מלהתערב בשיקול דעת זה אלא אם כן נפלו בו פגמים כמו חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצונית.

במקרה הנדון, לאור העובדה שטענת האפליה נטענה בעלמא ללא ראיות דחה בית המשפט את הערר וקבע כי טענה זו בלבד אינה יכולה לשמש עילה להתערבותו בקנסות שהוטלו.

יש לציין בנוסף, כי לרשות המיסים הנחיות פנימיות הקובעות באילו תנאים ועילות רשאים המנהלים להפחית או לבטל לחלוטין סוגים שונים של קנסות ואף הפרשי הצמדה וריבית, והיכרות עם ההנחיות הללו, עשויה לסייע לא מעט בהתנהלות מול רשות המיסים בהפחתת אותם קנסות.

 לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה