הגשת ערר בסטיה משמעותית ובלתי מוצדקת מהמועדים בחוק תביא לסילוקו על הסף

סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") קובע כי "הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה."

ניתן לבקש הארכת מועד להגשת ערר ע"י פניה למנהל מסמ"ק (להלן: "המנהל") וכן יכולה ועדת הערר להאריך את המועד, מטעמים מיוחדים שיירשמו, וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר חלה גם על סדרי הדין בעניין החוק (וראו הרחבה במאמר מיום 15/06/17).

בשבוע שעבר ניתנה החלטה בו"ע 45901-06-19 אברהם נ' מס רכוש מרכז, אשר דנה בבקשת המנהל, לסלק על הסף ערר שהוגש באיחור רב ע"י מר עזרא אברהם (להלן: "אברהם").

הערר הוגש על החלטת המנהל בהשגה, לדחות בקשה לבטל עסקת מתנה לאחר פטירת הנותן בשל פגם בייפויי הכוח אשר לטענת אברהם, הקשה על יישום עסקת המתנה.

לטענת המנהל,  מאחר ומדובר באיחור של שנה וחמישה חודשים, לא הוצג כל טעם של ממש לאיחור זה, הבקשה לא נתמכה בתצהיר והיא כוללת התייחסות למסמכים שכלל לא צורפו לבקשה שהגיש וזאת על אף שהיה מיוצג ע"י עו"ד לאורך כל הדרך –  הרי שקבלת בקשתו כיום להארכת המועד להגשת הערר, נטולת כל הצדקה.

לגופו של עניין ציין המנהל, כי השאלה הקניינית, האם עסקה בוטלה אם לאו, אינה עניין למנהל לענות בו, אלא היא עניינם של הצדדים לעסקה.

כאשר שני הצדדים מצהירים על ביטול עסקה, המנהל נוטה על-פי רוב, לקבל הצהרה זו, אולם כאשר מדובר בביטול לאחר פטירת הנותן, המנהל גוזר על עצמו משנה זהירות והוא דורש, חלף הצהרת הצד השני – שאינו עוד בן החיים, פסק דין הצהרתי המכריז על ביטול העסקה.

דרישה זו של המנהל מתעצמת, מקרים בהם מתעורר חשד, ולו הקל שבקלים, כי עלולה להיות לביטול עסקת המתנה השלכה כלשהי על צדדים שלישיים, כגון יורשים אחרים של המנוח, במקרה שכזה דורש המנהל להציג פסק דין הצהרתי, אשר צד לו הוא מנהל העיזבון או יורשי המנוח, בו יוכרז על ביטול העסקה, דבר שאברהם לא המציא ומשכך אין בסמכות המנהל להכיר בביטול העסקה (ולטענתו אף לא בסמכותה של ועדת הערר).

אברהם טען כי לאורך כל התקופה, מאז החלטת המנהל ועד להגשת הערר, הוא לא פסק מלנסות ולהביא לביטול החלטת המנהל, לרבות מכתבים ששלח, הגשת המרצת הפתיחה לבית המשפט השלום בפתח תקווה, הגשת הבקשה להארכת המועד להגשת הערר והגשת הערר בטעות למשרדי המנהל. בנסיבות אלה, טען אברהם,  יש להעדיף את המהות על-פני הפרוצדורה, ולאשר את הגשת הערר באיחור.

ועדת הערר ניתחה את המשפט "מטעמים מיוחדים שיירשמו" בתקנה 528 לתקנות סד"א  בהתאם לפסיקותיו של בית המשפט העליון, אשר קבעו כי "הלכה היא כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ".

"דרישה זו לטעם מיוחד משמשת נקודת איזון ראויה בין אינטרס ה"חסינות" מפני המשך ההליכים לאחר עבור המועד החוקי להגשת ערעור הן של בעל הדין הן של הציבור, לבין האינטרס של מבקש ההארכה כי עניינו יתברר".

הוועדה הביאה כדוגמא, פסק דין שניתן רק לאחרונה בע"א 8974/18 רימון זינאתי נ' אוניברסל פרטס א.ב בע"מ ואח' ובו סולק ערעור על הסף בשל איחור של כחודשיים ובהעדר טעמים מיוחדים להארכת מועד וקבעה כי : "אם באיחור של חודשיים כך, הרי שוודאי כי באיחור הגדול פי כמה שלפנינו ובהעדר כל טעם של ממש לאיחור זה…לא ניתן להתעלם מהמועדים שנקבעו בחוק וכי על כן דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל. עם כל אי הנוחות שיש בדחיית ערר מטעם שכזה, הרי שגישה אחרת, תרוקן מתוכן את המועדים שנקבעו בחוק מיסוי מקרקעין להגשת ערר ותפגע באינטרסים החשובים שקביעת מועדים אלה נועדה להגשים. "

לסיכום, קיבלה הוועדה את בקשת המנהל לסלק על הסף את הערר וקבעה, כי שערי בית המשפט פתוחים בפני כל עורר וזכותו כי דבריו ישמעו, אולם זכות זו, כמו זכויות אחרות, אינה בלתי מוגבלת. על אף שמדובר בערר שעניינו ביטול עסקה, ובסוגיה זו הגישה השלטת היא גישה ליברלית, הנמנעת מהטלת מס על עסקאות שלא יצאו אל הפועל, אין בנטייה מקלה זו כדי לפתור מעמידה במסגרת המועדים שקבע המחוקק.

 לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל atz.tax@gmail.com

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

    © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה