אין מניעה להכיר בנאמנות עבור חברת מדף

רכישת נכס באמצעות נאמן נחשבת בחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") כרכישה ע"י הנהנה עצמו, כאשר בהתאם לסעיף 74 לחוק, על הנאמן להודיע למנהל תוך 30 ימים על קיומה של נאמנות (באמצעות טופס 7067) ואז יראו אותו כנאמן לעניין סעיף 69 לחוק, אשר מעניק פטור ממס שבח בעת "החזרת" הנכס מהנאמן לידי הנהנה (פטור ממס רכישה מתקבל ע"פ תקנה 27(א) לתקנות מס רכישה).

יובהר, כי אין בעצם ההודעה על נאמנות כדי להעיד בהכרח על קיומה של נאמנות, והפסיקה קבעה במהלך השנים מספר קריטריונים להוכחת קיומה של נאמנות (ראו הרחבה במאמר מיום 07/03/2019).

בע"א 7508/03 יוסף כהן קבע בית המשפט העליון הלכה לפיה: "אין נאמנות עבור נהנה "נסתר". אין נאמנות "נסתרת". אין גם נאמנות "פתוחה", "נאמנות מסגרת", כביכול, הנמלאת תוכן מעת-לעת לרצונו של הנאמן." ומשכך הצהרת נאמנות חייבת לזהות נהנה ספציפי וקונקרטי.

השבוע פורסם פס"ד בו"ע 28476-04-16 קריה מציון בע"מ נ' מנהל מסמ"ק ירושלים שבמסגרתו הוגש ערר על סירובו של מנהל מסמ"ק ירושלים (להלן: "המנהל") להכיר בחברת קמרון אחזקות בינלאומיות בע"מ (להלן: "קמרון"), כרוכשת מחצית מהזכויות במקרקעין בנאמנות בנכס מקרקעין בירושלים עבור חברת "קריה מציון".

סירובו של המנהל נבע מכמה סיבות עיקריות:

  1. לקמרון יש אינטרס בנכס היות והיא הבעלים של המחצית השניה של הזכויות בנכס.
  2. הזכויות נרכשו מאת חברת "אזורים" כאשר במסגרת ההתמחרות בין "אזורים" לקמרון, לא הייתה רשאית קמרון לרכוש את זכותה של אזורים בנאמנות הואיל ולקמרון הייתה זכות לרכישה אישית בלבד, כפי שנקבע בעניין חזון (ע"א 4639/91).
  3. בשלב הסכם הנאמנות בין קמרון לבין בעלי המניות בחברת "קריה מציון", נקבע כי קמרון תרכוש את המניות עבור "חברה בהקמה", כאשר רק בהודעה על הנאמנות, כעבור חודש, צוין שם החברה.
  4. הערבות אשר נדרשה קמרון להמציא בהליך ההתמחרות מול "אזורים", הוצאה ע"י חברה אחרת, שבבעלות בעלי המניות בחברת "קריה מציון" ולטענת המנהל אין מדובר בעניין טכני שכן החברה האחרת לא יכולה להיחשב "גורם מטעם הנהנה" והמשמעות למעשה היא הכרה ב"נהנה גמיש", דבר שלא ניתן לקבלו.

בית המשפט בחן את נימוקיו של המנהל וקבע כי בהתאם להלכת חזון, יש להבחין בין קיומו של אינטרס אישי אצל קמרון בעסקה (עקב חלקה במקרקעין), לבין אינטרס אישי בנכס הנאמנות, דהיינו בזכויותיה של "אזורים" במקרקעין ומשכך אין לראות בכך שלקמרון היה אינטרס בעסקה, כמכשול להכרה בה כנאמן.

כמו כן, לאחר ששמע את עדויותיהם של כל הצדדים לעסקה, הגיע בית המשפט למסקנה כי בניגוד למקרה הנדון בעניין חזון, הרי שבעת ההתמחרות, "אזורים" ידעה כי קמרון איננה הרוכשת האמיתית ולא הייתה לה כל התנגדות לכך.

לעניין טענת המנהל לאיסור נאמנות עבור "חברה בהקמה", הביא בית המשפט את עדותו של סגן המנהל לפיה "אדם יכל לנהל את פעילותו הכלכלית באמצעות ישות משפטית נפרדת ופרק הזמן שנקבע למסירת הודעת נאמנות הוא 30 יום ובפרק הזה רשויות המס מאפשרות מתן הודעת נאמנות לחברה בהקמה".

במקרה דנן, הנהנה לא הייתה חברה בהקמה אלא "חברת מדף" שהוקמה ע"י משרד עו"ד לצורך הפיכתה בעתיד לחברה פעילה בידי אחד מלקוחות המשרד על מנת לקצר זמנים ולחסוך את הזמן הנדרש לשם רישום חברה חדשה ברשם החברות ועל כן קבע בית המשפט, כי מאחר והמנהל מאשר נאמנות עבור חברה בהקמה – אין כל סיבה שלא להכיר בנאמנות, כאשר הנהנה היא חברת מדף, שמניותיה הועברו מעו"ד לבעלי המניות החדשים ובהמשך שינתה את שמה משמם של עורכי הדין לשם "קריה מציון" והדבר עומד בדרישה לנהנה ספציפי.

בית המשפט דחה גם את נימוקו האחרון של המנהל וקבע כי דרישה להמצאת ערבות בנקאית מאת חברה בהקמה, תרוקן מתוכן את האפשרות לרכוש זכויות בנאמנות עבור חברה בהקמה ומאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי הגורם ששילם את התמורה כולה היא חברת "קריה מציון" הנהנית, הרי שאין בעובדה שהערבות הועמדה ע"י חברה אחרת מטעמם של בעלי המניות, כדי ללמד שמדובר ב"נהנה גמיש".

לאור האמור לעיל, קיבל בית המשפט את הערר וקבע, כי רכישת מחצית מהזכויות בנכס המקרקעין בוצעה ע"י קמרון כנאמן עבור חברת "קריה מציון".

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל atz.tax@gmail.com

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

    © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה