תמיכה נוספת בזכאותה של חברה לפריסת השבח הריאלי

סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") מאפשר לתושב ישראל לפרוס את השבח הריאלי אחורה, לתקופה שאינה עולה על 4 שנים או תקופת הבעלות בנכס – לפי הקצרה מבניהם, המסתיימת בשנה שבה נבע השבח.

סעיף 91(ה)(1) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") קובע דין דומה בעניין פריסת רווח הון ריאלי, אולם בשונה מהחוק, הפקודה לא מבדילה בין תושב ישראל לבין תושב חוץ ועל כן עמדת הרשות, כפי שהוצגה בעניין מדלן ברוך בו"ע 10516-03-12 הינה, כי על תושבי חוץ לפנות לצורך פריסת השבח הריאלי לפקיד השומה, אשר לו הסמכות החוקית לחשב את המס ולבצע את הפריסה המהותית לתושבי חוץ.

בו"ע 44202-05-16 טוונטי האנדרד נהריה בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה עלתה השאלה האם גם חברה יכולה ליהנות מפריסת השבח הריאלי, ושם קבע בית המשפט פה אחד, כי אין כל מניעה לחברה ליהנות גם היא מיתרונותיה של פריסת השבח הריאלי (ראו מאמר מיום 25/01/18).

לפני שבועיים, ניתן פסק דין בו"ע 14375-12-17 יוניון נכסים בע"מ נ' מס שבח נתניה, ובו עלתה שאלה זו לדיון פעם נוספת.

בשנת 2015, מכרה חברת יוניון נכסים בע"מ (להלן: "החברה") מקרקעין ברעננה וביקשה ליהנות אף היא מהוראות סעיף 48א(ה) לחוק, שכן בשנת 2014 הועלה שיעור מס החברות מ-25% ל-26.5%

וככל שיתאפשר לחברה לפרוס את השבח הריאלי, הרי שהשבח שייוחס לשנים 2012 ו-2013 ימוסה בשיעור מס של 25% בלבד ויחסוך לה סך של 894,148 ₪.

מנהל מסמ"ק נתניה (להלן: "המנהל"), סירב לאשר פריסה לחברה וזאת בהתאם לעמדת רשות המיסים המסורתית שלחברה רגילה אין אפשרות לבצע את פריסת השבח הריאלי, מהסיבה שכאשר סעיף 48א(ה) לחוק קובע את אופן יישום הוראת הפריסה, הוא מפנה לסעיף 48א(ב) לחוק, העוסק בשיעורי המס החלים על יחיד וכן לנקודות הזיכוי הקבועות בפקודה והחלות אף הן על יחידים בלבד. משכך, טען המנהל, לשון החוק מחייבת החלתו על יחידים ולא על חברות.

בית המשפט הסביר תחילה, כי מבחינת לשון סעיף 48א(ה) לחוק, ישנם צדדים לכאן ולכאן, כאשר אם נשים דגש על הרישא של הסעיף, בחלק הפותח את הוראת הפריסה, נמצא תימוכין לעמדת החברה ואילו אם נשים את הדגש על חלקו הטכני של הסעיף, ניתן למצוא חיזוק לעמדת המנהל ולכן בהעדר תשובה מכרעת בלשון החוק, יש לפנות לבחינת תכלית החקיקה הניצבת ביסוד הוראת הפריסה.

בית המשפט קבע, כי תכלית החקיקה של הסעיף היא להתמודד ולמתן את "אפקט הדחיסה", אשר מביא לכך שכל הרווח, ובמונחי חוק מיסוי מקרקעין – "השבח", נדחס למועד אחד, הוא יום המכירה, כאשר אפקט זה, יוצר בעיה העלולה לפגוע גם בחברה הנושאת בשיעור מס קבוע.

אמנם "אפקט הדחיסה" בא לידי ביטוי בעיקר לגבי יחידים, עליהם חלים שיעורי המס הפרוגרסיביים, אולם משעה שנחקק החוק, הרי שהוא בבחינת "חי הנושא את עצמו" והוא עשוי לחול גם במקרים השכיחים פחות.

אי לכך, מאחר ותכלית החקיקה הייתה למתן את אפקט הדחיסה, הרי שיש להעדיף פרשנות הממלאת תפקיד זה באופן הטוב ביותר ולאפשר גם לחברות לבצע את פריסת השבח הריאלי.

כאמור לעיל, בית המשפט קיבל את הערר ונתן תמיכה נוספת לזכאותה של חברה לפריסת השבח הריאלי.

 

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

  © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה