סעיף 94ג לפקודת מס הכנסה

חוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), הוא אמנם חוק ספציפי, אשר חל על מכירת זכות במקרקעין ועל פעולה באיגוד מקרקעין (כאשר הגדרת מקרקעין – בישראל בלבד), אולם החוק איננו עומד בפני עצמו אלא מהווה חלק אינטגרלי ממערך המיסוי הכולל, אשר בראשו ניצבת "ספינת הדגל של חקיקת המס" – פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").

אי לכך, העיסוק בחוק מיסוי מקרקעין מחייב הכרה של סעיפים רבים וחשובים המצויים בפקודה.

דוגמא בולטת לכך, ניתן למצוא בסעיף 7א לחוק, אשר קובע, בין היתר, שלעניין חישוב מס השבח בפעולה באיגוד מקרקעין יחולו הוראות חלק ה' לפקודה, בשינויים המחויבים לפי העניין ובכללם שווי הרכישה ויום הרכישה של זכות באיגוד וכו'.

חלק ה' לפקודה כולל את סעיף 94ג וסעיפים נוספים, ועל כן בבואו לחשב את מס השבח בפעולה באיגוד מקרקעין, על מנהל מיסוי מקרקעין ליישם הוראות אלו, ובכך הפכו סעיפים אלו מהפקודה, כאשר עסקינן בפעולה באיגוד מקרקעין, לחלק מחוק מיסוי מקרקעין.

החל משנת המס 2003 (תיקון 132 לפקודה) נוסף סעיף 94ג לפקודה, שנועד להתמודד באופן ישיר וספציפי עם עסקאות מסוג Dividend-Stripping  , דהיינו רכישת מניה בסמוך לפני שהיא מחלקת רווחים (כאשר העלות של המניה גבוהה שכן היא מגלמת את הרווח שנצבר בחברה),  משיכת הרווח (שלא משלמים עליו מס), ומכירת המניה מיד לאחר מכן במחיר נמוך יותר כדי לייצר "הפסד פיקטיבי" שיוריד את תשלומי המס במקומות אחרים.

הוראת סעיף 94ג קובעת, כי במקרה בו נמכרות מניות על ידי חבר בני-אדם באופן שנוצר לו הפסד הון, יש להפחית מגובה ההפסד כל סכום דיבידנד שקיבל אותו נישום בשל המניות במהלך תקופת השנתיים שקדמה למכירה (אך לא יותר מסכום ההפסד), למעט אם שולם בישראל מס בגין הדיבידנד בשיעור של 15% לפחות, כאשר המטרה הייתה, להפחית את הכדאיות של ביצוע עסקאות מסוג dividend-stripping על ידי הפחתת סכום הפסד ההון בר-הקיזוז במקרה של ביצוע עסקה מסוג זה, בגובה סכומי הדיבידנד הבלתי- ממוסים שנתקבלו זמן קצר לפני המכירה ובכך למנוע יצירת הפסדים מלאכותיים במכירת ניירות הערך.

יצוין, כי הקטנת הפסד הון כאמור לא תחול על יחיד המוכר מניה, שכן דיבידנד המחולק ליחיד מחויב במס בשיעור של 25% לפחות, וכן רווח ההון במכירת המניה גם הוא יחויב, בדרך כלל, במס בשיעור של 25% לפחות.

בפסק דינה של ועדת ערר, ו"ע 6650-09-20 אלדר נכסים בע"מ נ' מנהל מסמ"ק ת"א, שניתן בשנת 2023 ועסק בסוגיות שונות הקשורות למכירת מניותיו של איגוד מקרקעין, ע"י חברת אלדר נכסים בע"מ,  קבע בית המשפט כי למרות שהדבר איננו רשום בסעיף 94ג לפקודה, הרי שאין הצדקה להחיל את הוראות סעיף 94ג לפקודה, במקרה שבו הדיבידנד חולק מרווחים שהופקו על ידי החברה המוחזקת לאחר רכישתה (דהיינו – רווחים חדשים), שכן במצב שכזה אין חשש למיסוי חסר וזאת מפני שעלות רכישת המניות לא גילמה את העודפים הצבורים בחברה הנרכשת.
העודפים הללו נצברו בתקופה לאחר הרכישה ושולם עליהם מס חברות בידי החברה המוחזקת ומשכך כל ההפסד שנוצר במכירת המניות, נובע מסיבות חיצוניות ולא מתופעת Dividend-Stripping שהוסברה לעיל, ואם נפעיל את סעיף 94ג לפקודה במקרה שכזה, הדבר יביא למיסוי יתר ולשלילת הפסד בר-קיזוז ללא הצדקה.

בשבוע שעבר, ניתן פסק דין בערעור בבית המשפט העליון בע"א 9215/23 מנהל מסמ"ק ת"א נגד אלדר נכסים בע"מ ובו התקבל ערעור מנהל מסמ"ק ת"א על פסק דינה של ועדת הערר.

בית המשפט העליון קבע, כי בסעיף 94ג לפקודה קיימים 2 תנאים בלבד לתחולתו והם: שסכומי הדיבידנד התקבלו אצל התאגיד המוכר במשך 24 החודשים שקדמו למכירה ושלא שולם עליהם מס בשיעור של 15% או יותר.

לתנאי השלישי, פרי פרשנות, אותו קבעה ועדת הערר ולפיו מדובר אך ורק ברווחים שהופקו בתקופה שקדמה למועד בו רכש התאגיד את המניות ולא ברווחים חדשים – אין בסיס חוקי בהוראת סעיף 94ג לפקודה, ויתרה מזאת, פרשנות זו עלתה בוועדה לרפורמה במס שקדמה לחקיקת תיקון 132 לפקודה (וועדת רבינוביץ') והוועדה החליטה שלא לאמץ אותה.

אי לכך פסק בית המשפט העליון, כי אין מקום לאמץ את הפרשנות המוצעת ע"י ועדת הערר לגבי סעיף 94ג לפקודה שכן המחוקק בחר שלא ללכת בדרך הזו.

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

  © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה