חברת בית – פרשנות מחמירה לתנאי סעיף 64 לפקודה

"חברת בית" מוגדרת בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") כדלקמן:

"חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים, הכנסתה תיחשב, לפי בקשתה, כהכנסתם של חברי החברה, וחלוקתה של אותה הכנסה, לעניין השומה, בין חברי החברה, כולם או מקצתם, תיעשה כפי שיורה המנהל;…"

חברת בית נהנית מהסדר מיסוי מיוחד, לפיו הכנסותיה מיוחסות לפי בקשתה – לחבריה. הסדר זה מרים למעשה את מסך ההתאגדות של חברת בית לצורך קביעת סכום המס לשלם בגין הכנסותיה.

בפס"ד דלגית (עמ"ה 12970-02-10) נקבע, כי תכליתו של סעיף 64 לפקודה, לעודד פעילות עסקית באמצעות חברות פרטיות קטנות הנשלטות על ידי מספר מצומצם של בעלים (מעין שותפות) בתחום השכרת הבניינים, כאשר בהתאם לסעיפים 64 ו-76 לפקודה, התנאים הנדרשים על מנת להיכנס להגדרת "חברת בית" הינם כדלקמן:

1. לחברה חמישה בעלי שליטה לכל היותר.
2. החברה אינה חברת בת, כהגדרתה בסעיף 76.
3. כל רכושה של החברה בניינים.
4. כל עסקיה החזקת בניינים.
5. לציבור אין עניין ממשי בחברה.

בפסק דין שניתן השבוע בעניין ג'י כפר-סבא בע"מ וג'י ווסט בע"מ (ע"מ 46002-07012 , ע"מ 24798-07-12), נדרש בית המשפט לסוגיה, מהו הפירוש הנכון שיש לתת ל- 3 התנאים האחרונים להגדרת חברת בית, וזאת לאחר שהכנסותיהן של החברות, כחברות בית, יוחסו בדוחות לחברת האם, חברת ג'י ישראל מרכזים מסחריים בע"מ (להלן: "ג'י ישראל"), וקוזזו כנגד הפסדיה הצבורים. בפסק הדין, נתן בית המשפט פרשנות מחמירה אף מעבר לפרשנות המקובלת ע"י המייצגים ורשות המיסים במהלך השנים ביחס לעמידה בתנאי הסעיף בחברות בית, כדלקמן:

כל רכושה של החברה בניינים

במקרה הנדון, חברת ג'י כפר-סבא בע"מ (להלן: "החברה")  רכשה מקרקעין צמודים למרכז מסחרי שהיה ברשותה, כאשר לטענתה מדובר בקרקע עליה בנתה החברה הרחבה של המרכז המסחרי. בית המשפט קבע כי לשון החוק כוללת את המילים "כל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים" דהיינו, כל פעילות החורגת מהחזקת בניינים וכל רכוש שאינו בניין, מוציא את החברה מגדר של "חברת בית" ולכן קרקע המתכוננת לבניה או קרקע עליה בניין בבנייה אינם באים בגדר המונח "בניינים" הנזכר בסעיף 64 לפקודה וכל פרשנות אחרת מהווה כיפוף של החוק…

כל עסקיה של החברה החזקת בניינים

החברה כאמור הינה בבעלות מלאה של ג'י ישראל, אשר עוסקת ברכישה, בנייה, מימון, השכרה ותפעול של המרכזים המסחריים בבעלותה במישרין ובאמצעות חברות בנות, המהוות למעשה פעילות כלכלית אחת. אי לכך קבע בית המשפט, כי מאחר ופעילותה של החברה כוללת ייזום, פיתוח ובניה (גם אם באמצעות קבלני משנה), הרי שאין לראות זאת כחלק מהחזקת בניינים אלא פעילות עצמאית או נלוות שאינה החזקה וגם משכך אין לראות בחברה חברת בית.

לציבור אין עניין ממשי בחברה

החברה טענה, כי חברת האם העומדת בראש הפירמידה, גזית גלוב בע"מ, שהינה חברה ציבורית הפועלת בתחום הנדל"ן באמצעות חברות בנות ועסקיה חובקי עולם, לא ראתה בה כנכס מהותי משום שהיקף נכסיה לא עלה על 5% מהיקף נכסי חברת גזית גלוב בע"מ ולכן לציבור אין עניין ממשי בה.

בית המשפט קבע כלל לפיו יש להעדיף אמת מידה פשוטה וברורה למונח "שיש לציבור עניין ממשי בה" הקבוע בסעיף 76(א) לפקודה, והיא: מקום שהמחוקק מחייב בדיווח אודות חברה יש לראותה כחברה שלציבור יש עניין ממשי בה. אי לכך, מאחר וגזית גלוב בע"מ דיווחה על מכירת זכויות במרכז המסחרי שבבעלות החברה, הרי שגם אם הדבר נעשה בעקבות דיווחה של הרוכשת, יש בכך כדי ללמד שלפחות בעיני הרוכשת היה לציבור עניין ממשי בחברה וגם בגלל סיבה זו אין לראות בחברה כחברת בית.

בית המשפט הדגיש לכל אורך פסק הדין, כי מאחר וסעיף 64 לפקודה, נועד לעודד פעילות של השכרת בניינים על ידי חברות פרטיות קטנות ולא פעילות עסקית בהיקפים גדולים ע"י חברות גדולות, הרי שאין לקבל שרווחים שהתקבלו מפעילות של השכרת מבנים על ידי חברות גדולות ו/או ציבוריות הפועלות באמצעות חברות פרטיות, לא יהיו חייבים במס בשל הסטת הרווחים לחברות הפועלות בתחומים עסקיים שונים ואין מקום להבחנה בין השקעה של חברה ציבורית ישירות בנדל"ן מניב לבין השקעה כזו בעקיפין באמצעות חברה פרטית – בשני המקרים החברה הציבורית לא תוכל ליהנות מההסדר הקבוע בסעיף 64 לפקודה.

 

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה