אין תועלת בהארכת מועד לתיקון שומה כאשר ישנה התיישנות מהותית

חוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") מעניק בסעיף 107 לחוק סמכות למנהל מיסוי מקרקעין (להלן: "המנהל"), "להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה", כאשר טרם נפלה הכרעה בפסיקה האם הסעיף מאפשר גם הארכת מועד לתיקון שומה לפי סעיף 85 אם לאו (ראו הרחבה במאמר מיום 31/08/2017).

עם זאת, ישנם מצבים בהם גם כאשר תופעל סמכותו של המנהל ויוארך המועד לתיקון שומה, הדבר לא יסייע כלל למוכרים וזאת מאחר וקיימת התיישנות מהותית, המונעת מהמוכרים לנצל את ההטבה אותה רצו לקבל במסגרת תיקון השומה.

דוגמא למקרה שכזה, נדון בו"ע 40915-10-16 דליה ליהיא בובליל נ' מנהל מס שבח תל אביב.

במקרה הנדון, מכרה גב' בובליל דירת מגורים בשנת 2010 ודיווחה למנהל בשומה העצמית, על הפסד בסך 1.1 מיליון ₪.

בשומת המנהל, אשר נשאה את הכותרת "שומה זמנית", לא הוכרו חלק מהניכויים שנדרשו בשומה העצמית ונקבע שבח אינפלציוני פטור ממס בסך 0.5 מיליון ₪.

בחלוף 6 שנים, הגישה גב' בובליל  בקשה לתיקון שומה כאשר לטענתה אין מניעה לעשות כן, לאור העובדה ששומת המנהל הינה "שומה זמנית" ובעניין מיטל אביבי רייך (ו"ע 9451-10-16) נימק כב' השופט אלטוביה כי מניין 4 השנים יחלו רק ממועד מתן "שומה סופית".

בנוסף טענה הגב' בובליל, כי ניתן להשתמש בסמכות המנהל בסעיף 107 לחוק לצורך הארכת המועד לפתיחת השומה וכי טעות בתום לב והעדפת מס אמת, הינן סיבות מספקות לעשות כן.

מנהל מסמ"ק סירב לבקשתה של גב' בובליל, בין היתר בהסתמך על הכלל הידוע בדיני מיסים כי "מהות המסמך היא הקובעת ולא צורתו" כאשר לטענתו, עיון בשומה שיצאה מראה בבירור כי מדובר בשומה סופית לפי מיטב השפיטה ולא בשומה זמנית.

ועדת הערר דחתה את טענותיה של גב' בובליל הן לאור הפערים הגדולים בין השומה העצמית שהגישה לבין השומה שהוציא המנהל – דבר המוכיח שאין המדובר בשומה זמנית אלא בשומה סופית, והן מהסיבה כי גב' בובליל יוצגה ע"י עו"ד הבקיא בתחום הנדל"ן ובדיני המס וכן ע"י רואה חשבון, שהיה אמור לדעת כי חובה עליה לדווח לפקיד השומה על ההפסד שנגרם לה ממכירת הדירה בשנת 2010, דבר שלא בוצע,  ומשכך אין לקבל את טענתה כי מדובר בטעות בתום לב.

בנוסף לאמור לעיל קבעה הוועדה, כי על מנת שהמנהל יוכל לקזז בשנת 2016 הפסד הון שנוצר לגב' בובליל מעסקת מקרקעין בשנת 2010, עליו לקבל את אישורו של פקיד השומה לקיומו של ההפסד. המדובר באישור מהותי, שכן על פקיד השומה לוודא תחילה,  כי אכן קיים הפסד הון ובנוסף,  כי גב' בובליל לא ניצלה הפסד זה בקיזוז כנגד רווחיה האחרים ולכן ללא אישורו של פקיד השומה על קיומו של הפסד הון לקיזוז בשנת 2016, אין סמכות למנהל לקזז את ההפסד אותו מבקשת גב' בובליל.

ואולם, לאור העובדה שהדיווח על ההפסד בגין מכירת הדירה בשנת 2010 לא נמסר לפקיד השומה, הרי שגם אם יוגש הדיווח כיום, שומת 2010 התיישנה מכח סעיפים 145-158 לפקודת מס הכנסה ואין כל אפשרות לפתוח אותה.

אי לכך קבעה הוועדה, כי גם הפעלת סמכותו של המנהל בסעיף 107 לחוק, להארכת המועד לתיקון שומת השבח במכירת הדירה, לא תסייע לגב' בובליל לאור ההתיישנות המהותית, אשר לא מאפשרת למנהל בשום מקרה להכיר בהפסד ההון משנת 2010 ועל כן דחתה את הערר.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה