הוראות החיסיון בחוק מיסוי מקרקעין גוברות על סמכות הכנ"ר בפקודת פשיטת הרגל

סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), כמו גם סעיף 231 לפקודת מס הכנסה וסעיף 142 לחוק מע"מ, אוסר על אדם לגלות מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו לפי החוק, אלא אם נדרש לגלותו ע"י בית המשפט בתנאים מסוימים או ע"י מי ששר האוצר התיר לגלות לו את המידע (וראו הרחבה במאמר מיום 14/12/17).

סעיף 18ג (א) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") קובע כי "הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים", כאשר סעיף קטן (ב)(1) לפקודה, מעניק לכנ"ר סמכות לשם קיום החקירה ובכפוף לכל דין "לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו".

בשבוע שעבר ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפש"ר 55539-09-16 עאידי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' בשאלה, האם יש לבטל את הצו, שניתן  לבקשת  המנהל המיוחד שמונה מטעם הכנ"ר למנהל מסמ"ק, במטרה שינפיק פלט עסקאות במקרקעין של אביו המנוח  של החייב על מנת שניתן יהיה לדעת האם היו למנוח נכסים במועד פטירתו.

מנהל מסמ"ק טען, כי יש לבטל את הצו שכן חוק מיסוי מקרקעין הוא חוק ספציפי הגובר על הוראות פקודת פשיטת רגל.
על הרשות מוטלת חובת סודיות סטטוטורית מכוח סעיף 105 (א) לחוק, שהפרתה מהוה עבירה שעונשה מאסר שנה ובעל תפקיד אינו יכול לגרום להפרת חוק ולחייב את הרשות למסור מידע החוסה תחת החיסיון.

המנהל המיוחד טען בין היתר, כי הוראת הפקודה שהיא חוק ספציפי, גוברת על הוראות החוק וסעיף 18ג לפקודה מעניק לבעל התפקיד סמכות לדרוש מידע ולקבל מסמכים בעניינו של פושט הרגל, כאשר בעל התפקיד נכנס בנעלי החייב ורשאי לקבל מידע מכל גוף.

הפסיקה פרשה בהרחבה את סמכויות החקירה הנתונות לבעל התפקיד והכנ"ר ולכן, יש לדחות את עמדת מנהל מסמ"ק ועליו להעביר למנהל המיוחד את המידע המבוקש.

בית המשפט קבע בהחלטתו כי הוראות סעיף 105 לחוק, שבו נקבעו הוראות המכוונות לרשות המס, היא הוראה ספציפית ולא ניתן להוסיף חריג לכלל החיסיון שלא נקבע בחוק.

משלא נקבע בחוק כי מסירת מידע לבעל תפקיד מותרת, לא רשאית הרשות למסור את המידע ובעל תפקיד בהליך פש"ר לא קיבל אף היתר משר האוצר כנדרש בחוק.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי אמנם סעיף 60א לפקודה קובע כי בהמ"ש רשאי "על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין", ליתן צו לרשות המס להמציא מידע גם בדבר "נכסיו של החייב". אולם על מנת לקבוע כי מדובר בנכס של החייב, יש לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה.

בטרם שניתן הצו, לא ניתן לדעת האם אכן החייב הוא יורש והאם לא ערך המנוח צוואה. לפיכך, רק לאחר שיינתן הצו והחייב יוכר כאחד מיורשי המנוח, המנהל המיוחד יוכל להיכנס לנעליו ולבקש את המידע מהרשות.

לחילופין קבע בית המשפט, כי המנהל המיוחד יכול אף להגיש בקשה להתמנות כמנהל עיזבון זמני ולאחר שימונה, יוכל בכובעו כמנהל עיזבון המנוח, לקבל את המידע ממנהל מסמ"ק.

לסיכום קבע בית המשפט, כי רק לאחר שהמנהל המיוחד ימציא צו ירושה או צו קיום צוואה ויתברר כי החייב הוא אחד מיורשי המנוח, יהיה על מנהל מסמ"ק להעביר את המידע אודות נכסי המנוח.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת: www.atz-law.co.il

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה