תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026 בעניין מס רכוש

מס רכוש בישראל הוטל לראשונה בתקופת השלטון העות'מאני והמשיך להתקיים גם בתקופת המנדט הבריטי, כאשר עם הקמת המדינה אומץ מנגנון המס הקיים ובהמשך הוא הוסדר במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק מס רכוש").

בשנת 1981 בוטל מס הרכוש על כל הנכסים מלבד קרקעות ובשנת 2000 בוטל מס הרכוש באופן שהשאיר את ההסדר החוקי על כנו אך העמיד את שיעור המס על 0%.

בשנת 2024 הוקם צוות לבחינת יישום הוראות חוק מס רכוש על מקרקעין פנויים (להלן: "הצוות") ולאחרונה פרסם הצוות את מסקנותיו אשר קבעו, כי רבים מהטעמים שהביאו לביטולו לפני 25 שנים, אינם רלוונטיים בעת הנוכחית ועל רבים מהקשיים שהתקיימו בעבר, ניתן להתגבר באמצעות התאמת החקיקה והמנגנוניים התפעוליים.

לאור זאת המלצת רוב חברי הצוות הייתה, כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל, וזאת בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".

בשבוע שעבר פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית העוסק בעניין מס רכוש ומתבסס על מסקנות הצוות, אשר קבע במטרת החוק כי "בעוד שקרקע שבנוי עליה וקרקע חקלאית המשמשת לחקלאות מהוות גורם ייצורי, שעל הפעילות הכלכלית הנובעת ממנו משולם מס (בחריגים מסוימים), דוגמת מס הכנסה, מס על שכירות וכד', קרקע פנויה לא מייצרת ערך כלכלי ולא מוטל עליה כל מס. הטלת מס רכוש על קרקע כזו תיצור רציפות במס שלא קיימת בהיעדר מס רכוש על קרקע פנויה לבניה".

אי לכך נרשם בתזכיר החוק, כי עיקרי החוק כוללים את העלאת שיעור המס על קרקעות פנויות ל-1.5%, צמצום הפטורים ההיסטוריים, פישוט ההגדרות בחוק ומעבר למודל של שומה עצמית בדומה למקובל בחוק מס אחרים, תוך התייחסות לאפשרות לשימוש באמצעים טכנולוגיים לקביעת ערך הקרקע במטרה לייצר מערכת מס פשוטה ויעילה.

בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב בין היתר, כי מוצע לתקן את הגדרת "קרקע" החייבת במס ולהפחית את רף השטח הבנוי, שמתחתיו קרקע תיחשב כקרקע פנויה לעניין החוק מ-30% ל-10% משטח הבניה המותר לפי תוכנית מפורטת לפי חוק התכנון והבניה, באופן שקרקעות שהשטח הבנוי הוא מעל 10% ממה שמותר לבנות לפי תוכנית מפורטת, לא יהיו חייבות במס.

כמו כן, מוצע לקבוע מעבר למודל שומה עצמית וכן להתאים את מנגנון ההשגה והערר בהתאם לקבוע בחוק מיסוי מקרקעין, לרבות הגשת הצהרות באופן מקוון וכן חיוב בעלי קרקעות בהגשת הצהרה חד פעמית עם כניסת התיקון לתוקף, בה בין היתר יפרטו את הנסיבות שבה הפכו להיות בעלי המקרקעין.

תזכיר החוק האמור, כולל תיקונים רבים נוספים, להם אקדיש מאמר נפרד, אם וכאשר יהפכו לבסוף לחוק בספר החוקים.

 

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

   © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה