עד כמה יכל שופט להביע דעתו בקדם משפט על תוצאת ההליך

סעיף 77א לחוק בתי המשפט עוסק בעילות פסלות של שופט וקובע בין היתר כדלקמן:

(א) "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."

(א1)(3) "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת"

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בעפ"ס 12917-06-25 הלינה חנה גוהר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב ובו דן נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט יצחק עמית, בערעור על החלטת יושבת ראש ועדת ערר מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ירדנה סרוסי) בו"ע 77561-09-24 – שלא לפסול עצמה מלדון בעניינה של המערערת.

הסוגייה המהותית בגינה הוגש ערר הייתה, על החלטת מנהל מסמ"ק ת"א בעניין מס השבח במכירת זכויות חכירה בשנת 2022, אשר נרכשו מעיריית ת"א בשנת 2015.

גב' הלינה חנה גוהר (להלן: "גוהר") ציטטה מפרוטוקול קדם המשפט וממנו עולה כי נאמרו ע"י כב' השופטת סרוסי המשפטים הבאים:

1. "אתם רוצים שאני אגיד לכם את הסוף? את השורה התחתונה איך אני רואה את הדברים? או שרוצים קצת לטעון ולחדד?"
2. "אם בסופו של דבר אדוני מתעקש להחזיק בעמדתו, זכותו. אני חושבת שאדוני כן צריך להקשיב היטב למה שנאמר פה כי ברגע שמתנהל הליך שבסופו של דבר המסקנה היא שהעוררת אינה צודקת בטענותיה, והיא לא הקשיבה לדברים שנאמרו בתחילת הדרך, ומסתבר שהושקעו משאבים וזמן יקר, זה יבוא לידי ביטוי בהוצאות. ייקחו את הכל בחשבון. אני אומרת את הדברים מראש שלא תהינה הפתעות"

לטענת גוהר, לאור דברים אלו מתקיימת עילת פסלות ראשונה לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט בשל קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" שכן עמדת כב' השופטת סרוסי "ננעלה".

בנוסף טענה גוהר, כי מבדיקה שערכה עלה, כי כב' השופטת סרוסי שימשה כמנהלת מסמ"ק ת"א בתקופה שבה נשלחה לה דרישת הצהרת המס שבעקבותיה חויבה במס רכישה, וכי דרישת ההצהרה שיקפה עמדת רוחבית ביחס לשומות נוספות של חוכרים רבים אחרים, וכי קיימת חזקה שמנהלת מסמ"ק באותה תקופה היא שעמדה מאחורי גיבוש העמדה בנושא "שהוא לב ליבה של המחלוקת" בערר הנוכחי, ומשכך קיימת לטענת גוהר עילת פסלות לפי סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט, מכיוון שבטרם מונתה כב' השופט סרוסי לשיפוט – הייתה מעורבת באותו ענין הנדון בהליך שלפניה.

בית המשפט העליון דחה את 2 טענותיה של גוהר וקבע, כי כפי שכבר נפסק פעמים רבות, במסגרת קדם המשפט בית המשפט רשאי, ולעתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים שבפני הצדדים, ולהציף קשיים משפטיים או עובדתיים בעמדותיהם ובכלל זה רשאי בית המשפט להציע לבעל דין לחזור בו מההליך שיזם, וכי התבטאויות מעין אלו "לא תקמנה עילת פסלות למעט במקרים נדירים שבהם ההתבטאויות הן בעלות אופי מובהק ונחרץ ומלמדות על נעילת דעתו של המותב".

בית המשפט העליון הסביר, כי הצגת עמדה משפטית ראשונית כפי שהציגה כב' השופטת סרוסי, מהווה חלק מניהולו היעיל של ההליך ואין מדובר באחד מאותם מקרים נדירים, בהם ההתבטאות לגבי השאלות שבמחלוקת, הן בעלות אופי מובהק ונחרץ המלמד על "נעילת" דעתה ועל קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצדה, זאת במיוחד לנוכח הבהרותיה החוזרות והנשנות– הן בדיון (בזמן אמת וטרם הגשת בקשת הפסלות) והן בהחלטת הפסלות – בדבר נכונותה לבחון את טענות גוהר בנפש חפצה.

לגבי טענתה השניה של גוהר קבע בית המשפט העליון, כי בתקופה שבה כיהנה כב' השופט סרוסי כמנהלת מסמ"ק ת"א, טיפל המשרד בעניינים הקשורים למס רכישה שבו חויבה גוהר ואילו הערר שהגישה גוהר, עוסק בהחלטת המשרד בעניין מס השבח לגבי עסקה שבוצעה על ידה בשנת 2022, שנים לאחר מינוייה של כב' השופטת סרוסי לבית המשפט המחוזי.

בנוסף קבע בית המשפט העליון, כי לא הייתה כל אינדיקציה שלפיה כב' השופטת סרוסי הייתה מעורבת באופן אישי בקביעת העמדה הרוחבית של המשרד ואף אם הייתה כזאת, הדבר לא היה מקים עילת פסלות שכן כבר נפסק בעבר כי "עילת פסילה נגד שופט אינה מתגבשת רק בשל קביעת מדיניות באשר לסוג העניינים שבהם דן במסגרת מילוי תפקיד קודם, ואשר עומדים לדיון בפניו כשופט שכן קביעת המדיניות, לכשעצמה, אינה משולה למעורבות קודמת במושא העניין".

כאמור לעיל, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע שאין עילת פסלות לגופו של עניין ואף טעמים של מראית פני הצדק אינם מצדיקים את פסילת יו"ר הוועדה, כב' השופטת סרוסי, במקרה זה.

 את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה