מילוי שגוי של טופס המש"ח שבוצע בכוונה – מצדיק הטלת קנס גירעון

ישנם מקרים לא מעטים, בהם קיים אינטרס לצדדים לדווח על עסקה במתווה מסוים לרשויות המס, אולם ניתוח של מהות העסקה עשוי להצביע כי למעשה עסקינן בעסקה שונה, שככל הנראה חייבת במס נוסף.

אחת הדוגמאות הנפוצות למצב שכזה הינה פיצול עסקת רכישת בניין גמור, לרכישת קרקע בנפרד ולרכישת שירותי בניה בנפרד, באופן "החוסך" לרוכש מס רכישה בגין רכישת הנכס הגמור.

בית המשפט העליון קבע כבר לפני 40 שנה כי "כעניין של מדיניות משפטית וגם של שכל ישר והגינות כלפי כולי עלמא, עיסקה יש לבחון על פי מהותה האמיתית ועל פי תוכנה הכלכלי ולא על פי הדפוסים המשפטיים הפורמאליים בלבד, שבאמצעותם היא בוצעה" וכי "אין לראות בכותרת שהכתירו אותה הצדדים חזות הכול." (וראו הרחבה במאמר מיום 07/01/2016)

לפני שבועיים, ניתן פסק דין בו"ע 69745-02-20 בליס דר בע"מ נ' מנהל מסמ"ק חיפה ובו עלתה השאלה, האם חתימת 2 הסכמים נפרדים עם 2 חברות קשורות, חברת אם וחברת בת, האחד לרכישת קרקע והשני מתן שירותי בנייה על הקרקע לשם הקמת מפעל – מהווה עסקה אחת לרכישת מפעל מוגמר?

חברת בליס דר בע"מ (להלן: "החברה") , חתמה על חוזה לרכישת מגרש עם חברת י.שמיר ויזום הנדסה בע"מ (להלן: "שמיר ייזום") ובאותו יום חתמה החברה על חוזה למתן שירותי קבלן ראשי לביצוע עבודות הקמת מבנה למפעל עם חברת האם של שמיר ייזום, חברת שמיר מפעלי הנדסה (1995) בע"מ (להלן: "שמיר הנדסה").

מנהל מסמ"ק חיפה (להלן: "המנהל") טען, כי ניתוח מהותי כלכלי של ההסכמים מוביל למסקנה כי החברה רכשה מפעל ולא מקרקעין בנפרד, ולא זו בלבד, אלא שהחברה בחרה להעלים את דבר קיומו של הסכם שירותי הבניה משומתה העצמית במסגרת המש"ח שהוגש על ידה ובכך שללה ממנו את האפשרות לבחון בזמן אמת את המקרה על כל נסיבותיו כדי לקבוע האם מדובר ברכישת מקרקעין בלבד או ברכישת מפעל מוגמר.

לטענת המנהל, נודע לו במקרה על הסכם שירותי הבניה ומשכך בחר להטיל על החברה קנס גירעון בשיעור של 30% – אשר נועד בדיוק למקרים בהם נישום בוחר להציג למנהל תמונה שאינה מלאה.

בית המשפט, ניתח את נסיבות המקרה לאור פסקי הדין ש.א.פ (ע"א 614/82) וסלובר (ע"א 7933/01), ובהתבסס על הזיקה בין החוזים שנחתמו, התלות ביניהם, העובדה שהחברה ניהלה הידברות עם שמיר ייזום ושמיר הנדסה כגוף אחד, חתימת 2 ההסכמים באותו יום וכן העובדה כי שמיר ייזום חתמה על כתב ערבות לטובת החברה ובו התחייבה לסילוק מלוא הסכומים אשר יגיעו לה משמיר הנדסה וקבע כי 2 ההסכמים מגבשים עסקה אחת שמהותה הכלכלית האמיתית היא מכר של מפעל מוגמר.

בנוסף קבע בית המשפט, כי לעובדה ששמיר ייזום חתמה על הסכם פשרה מול המנהל בעניין מס השבח ובו הסכימה לכך שמכרה לחברה מוצר מוגמר – יש השלכה על עניינה של החברה הרוכשת, שכן לדבריו "מה שהמוכרת מכרה – הרוכשת רכשה."

בחלקו השני של פסק הדין, עסק בית המשפט בהטלת קנס הגירעון על החברה והסביר, כי לשונו של סעיף 95(ב) לחוק מיסוי מקרקעין והשימוש בביטויים "במזיד" ו"מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס" מעידים על יסוד נפשי של כוונת זדון המיוחסת לנישום, אשר מושת עליו קנס לפי סעיף זה (וראו הרחבה בעניין קנס גירעון במאמר מיום 18/06/2020).

העובדה שהחברה סימנה X בחלונית בה נרשם:

"לא נערך הסכם בכתב או בע"פ במישרין או בעקיפין לגבי הזכות במקרקעין הנ"ל או לגבי זכות אחרת הקשורה במישרין או בעקיפין לממכר, פרט להסכם המצורף להצהרה זו, ולא שולמה תמורה נוספת כלשהי במישרין או בעקיפין, מעבר לשווי המכירה שמדווח בסעיף 3."

ובנוסף לכך, העוררת לא סימנה דבר בחלונית שבה נרשם:

"נערך הסכם בכתב או בע"פ להזמנת בנייה שהעתקו מצורף בזה".

מספיקה כדי לקבוע כי המנהל הרים את נטל הראיה הראשוני הנדרש לצורך סעיף 95(ב) לחוק ומנגד, החברה לא הביאה כל הנמקה להתנהלותה זו, אשר אינה נראית כהתנהלות רשלנית במילוי המש"ח אלא התנהלות מכוונת.

 ניתן ללמוד מפסק הדין, כי קיימת חשיבות רבה להקפדה על מילוי נכון של טופס המש"ח, כאשר מילוי שגוי שמבוצע מתוך כוונה "להעלים" פרטים מסוימים מהמנהל, מהווה סיבה מוצדקת להטלת קנס גירעון בגובה 30% מסכום הגירעון, עקב מעשה במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מס.

  

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת: www.atz-law.co.il

 

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה