לאור תקנות סדר הדין החדשות יקפיד בית המשפט על מועדי הגשת הערר

סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") קובע כי: "הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה."

ישנן פעמים בהן נדרש הנישום לזמן רב יותר מ-30 ימים על מנת להכין ולהגיש את הערר, כאשר בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות (להלן: "התקנות הקודמות") , יכולה הייתה ועדת הערר להאריך את המועד להגשתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו (וראו הרחבה במאמר מיום 15/05/2017).

בשונה מן התקנות הקודמות, בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), עוגנו שורה של "עקרונות יסוד" חשובים בבסיס סדרי הדין (בתקנות 1-5 לתקנות החדשות), כאשר בית המשפט העליון בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל הסביר, כי עיון בתקנות החדשות מעלה כי מגמתן הברורה היא לייעל את ההליכים ולקצר את הזמנים וכי בעת בחינת שאלת התקיימותם של "טעמים מיוחדים" כתנאי להארכת מועד להגשת ערעור יש ליתן ביטוי משמעותי לעקרונות היסוד של התקנות החדשות בעת פרשנות ויישום הפסיקה הקודמת בנושא.

לאחרונה, ניתן פס"ד בו"ע 66384-08-22 לדלסקי נ' מנהל מסמ"ק חיפה ובמסגרתו התבקש בית המשפט לאשר הארכת מועד להגשת 2 עררים, האחד על החלטת המנהל בהשגה על שומת מס שבח שהתקבלה ביום 27/07/2022 וכן על החלטת המנהל מיום 22/06/2021 בה הוטל קנס גירעון.

בית המשפט דחה את 2 הבקשות, תוך שהוא מסביר כדלקמן:

1. על פי תקנה 179(ב) לתקנות החדשות, תקופת הפגרה לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו על ידי בית המשפט, כאשר מאחר שהמועד להגשת ערר נקבע בחוק, תקופת פגרת בתי המשפט תובא במניין הימים, ולכן היה על המבקש להגיש ערר על החלטת המנהל בהשגה לא יאוחר מיום 27/8/22 ותוך 30 ימים מיום החלטת המנהל בה הוטל קנס גירעון.
2. מכח תקנה 12 לתקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת הערר), התשכ"ה – 1965, חלה על בקשה להארכת המועד להגשת ערר תקנה 176(ב) לתקנות החדשות, הקובעת כי בעל דין המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, נדרש להראות "טעם מיוחד" לכך וזאת, ע"פ הקביעה כי אם "נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר […] יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים".
3. לאור העובדה שהתקנות החדשות הביאו עמן "רוח חדשה" שמטרתה ליצור שינוי גם בנושא זה, ייטה בית המשפט לעמוד על קיום מועדי הגשת הערעור ומאחר שהבקשה לא כללה כל נימוק לאיחור בהגשת הערר, לא ניתן לומר כי קיים "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד.

בית המשפט התייחס גם לטענת המבקש, כי פנה לסמנכ"ל רשות המיסים במכתב מיום 29/06/2021 בעניין קנס הגירעון לפי סעיף 95(ד) לחוק וקבע, כי הפניה נעשתה באמצעות משלוח מייל, באופן לא פורמלי, ספק אם המשרד המקומי ידע בכלל על פניה זו ככל שהתקבלה, וכי גם אילו הפנייה התקבלה ולא נענתה, אין בכך כדי לעצור את מרוץ הזמן שנקבע להגשת הערר על ההחלטה להטיל קנס גירעון, שכן מטרת הסעיף לא הייתה ליצור "ערכאת ערעור" אלא לאפשר פנייה למנהל לשינוי ההחלטה

כאמור לעיל, בית המשפט דחה את 2 הבקשות להארכת מועד להגשת ערר בהעדר "טעם מיוחד" כנדרש בתקנות החדשות (וכפי שדרשו התקנות הקודמות).    

 

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת: www.atz-law.co.il         

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה