תוספת מס ערך מוסף על אגרת נסיעה בכביש 6 – דחיית בקשה לתובענה ייצוגית

שילוב המגזר הפרטי בביצוע פרויקטים לאומיים הינו אמצעי בו נעשה שימוש במדינות רבות בעולם וזאת בשל היתרונות הגלומים בשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי. יתרונות אלו נובעים הן מהאפשרות להסתייע בגורמים מהמגזר הפרטי המתמחים במתן השירות הנדרש והן מעצם העובדה שהמדינה, מזמינת השירות,  אינה נדרשת להוציא כספים מתקציבה השוטף .

עסקאות אלו, של הסדרי זיכיון למתן שירות מכונים בשם כולל כעסקאות   P.P.P
(Public Private Partnership) בהן מוענק זיכיון בד"כ ע"י גורם (ממשלתי/ציבורי( לגורם פרטי המספק את השירות, הכולל בד"כ: הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה (למשך תקופה מוגדרת) של תשתית הנדרשת למעניק הזיכיון.

ישנן מספר קטגוריות לעסקאות P.P.P, שאחת מהן מוכרת כעסקת  B.O.T .

בעסקת B.O.T , מקבל המפעיל זיכיון מהמדינה להפעיל את הרכוש לתקופה מוגדרת, וכן לספק

שירותים נלווים הקשורים ברכוש.  בתום תקופת הזיכיון, מחזיר המפעיל את הרכוש למדינה או

מאריך את תקופת הזיכיון.

המייחד את עסקת B.O.T הינו, שבמקום שהמדינה תשלם למפעיל בעבור שירותיו, הרי שלמפעיל ניתנת הזכות לגבות את התמורה בעבור השימוש ברכוש  מהצרכן הסופי שאותו משרת הרכוש, כאשר המדינה עשויה להבטיח או שלא להבטיח את השלמת התמורה בהתאם לתנאים שנקבעו בחוזה.

מדינת ישראל, משתמשת לא אחת בעסקאות  B.O.T על מנת להקים פרויקטים לאומיים, כאשר אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שהוקם בשיטה זו, הינו כביש חוצה ישראל.

בשנת 1997 זכתה חברת דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ (להלן: "החברה") במכרז ה- B.O.T להקמה ולתפעול של כביש חוצה ישראל – כביש 6, ובשנת 1998 נחתם הסכם בין מדינת ישראל לבין החברה, לפיו סוכם כי החברה תסלול את הכביש במימון עצמי, תתפעל אותו תוך כדי גביית אגרה, ותעביר אותו לאחר שלושים שנה בחזרה לרשות המדינה.

לפני מספר שנים, הוגשה ע"י מר יואל רונן (להלן: "המבקש") בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד מדינת ישראל – רשות המסים, לפיה טוען המבקש כי רשות המסים מטילה מע"מ שלא כדין על אגרת נסיעת רכב בחלק מכביש 6 אשר מופעל ככביש אגרה. לטענת המבקש, סלילת הכביש וכתוצאה ממנה גביית האגרה עבור השימוש בכביש הינה פעולה שלטונית בלבד, המבוצעת במסגרת עסקת B.O.T,  כאשר לאור הוראות חוק מע"מ אין לסווג את תשלום האגרה כעסקה חייבת במע"מ.

המבקש טוען, כי הינו "עוסק", אשר אמנם זכאי לנכות את חיובי המע"מ כמס תשומות, אולם בשל העובדה שרכבו משמש אותו גם לנסיעות פרטיות, הרי שזכאי לנכות 2/3 בלבד כמס תשומות ועל כן נגרם לו נזק בגובה 1/3 מגובה המע"מ אשר נדרש לשלם, לטענתו, שלא כדין  – והוא מבקש לייצג את כל הנוסעים בכביש בתקופה הרלוונטית אשר חויבו במס ערך מוסף בגין הנסיעה.

 

השבוע, ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בת"א (ת"מ 117-09 יואל רונן נ' רשות המיסים) ובה

דחה בית המשפט את בקשתו של מר יואל רונן לאישורה של התביעה כתביעה ייצוגית וזאת מהטעמים הבאים:

1. בניגוד לטענתו של המבקש, לפיה, בעת הנסיעה בכביש 6 מתבצעת עסקה בין הנוסעים בכביש לבין המדינה, שכדי לקיים את חובתה השלטונית, התקשרה עם החברה בעסקת O.T , אשר איננה נכנסת להגדרת "עסקה" בחוק מע"מ ומשכך התשלום הינו למעשה  "אגרה" שאיננה חבה במע"מ – קבע בית המשפט, כי העובדה שהמקרקעין עליהם נסלל הכביש הינם בבעלות המדינה, אינה הופכת את החברה לידיה הארוכה של המדינה.
2. מדובר בעסקת שירות בכביש 6 הנעשית בין הנוסעים לחברה (ולא המדינה) ועל כן התשלום המשולם ע"י הנוסעים נכנס להגדרת "מחיר" המשקף את עלות בניית הכביש והפעלתו וחייב במע"מ כחוק.
3. למרות העובדה שבמקומות רבים מוגדר התשלום עבור הנסיעה בכביש 6 כ"אגרה" הרי אין מדובר באגרה של ממש כמשמעותה בדיני המס אלא הכוונה לביטוי "כביש אגרה" בלבד.
4. המבקש עצמו איננו עומד בתנאים נוספים הנדרשים לאישור הבקשה לתובענה ייצוגית ומתעורר חשש כי מדובר ב"איש קש" אשר הוצב בחזית הבקשה ולא נטל על עצמו כל סיכונים כספיים או אחרים ונראה שאף אין למבקש עצמו עילת תביעה.

 

יש לציין, כי על אף דחיית הבקשה כאמור,  בית המשפט הביע דעתו כי עם השבת הכביש לידי המדינה נכון יהא לשקול את עניין גביית המע"מ, אגב ביטולו, ככל שהמדינה היא זו שתגבה את התשלום בגין הנסיעה בכביש.

 

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה