שימוש בעל מניות מהותי בנכסי החברה שבבעלותו

סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") , ממסה "הכנסה רעיונית" שהיא ההפרש בין הסכום ששולם בפועל ע"י מקבל הזכות לבין מחיר השוק של אותו נכס או שירות שהתקבל.

הסעיף דן בשני סוגי הכנסה:

(א) מימוש זכות לרכישת נכס או שירות, במחיר נמוך ממחיר השוק;

(ב)  קבלת הלוואה בריבית נמוכה.

הסעיף קובע, כי הנחה ממימוש זכות לרכישת נכס או שירות או הנחה בריבית על הלוואה שקיבל אדם, ייראו כהכנסה בהתאם למהות הקשר בין הנותן למקבל כדלקמן:

  1. אם ההנחה ניתנה לעובד ממעבידו, כהכנסת עבודה;
  2. אם ההנחה ניתנה מלקוח לספק שירות, כהכנסה לפי סעיף 2(1), אלא אם כן הוכיח הספק שההנחה ניתנה ללא קשר עם השירותים שסיפק;
  3. אם ההנחה ניתנה מחברה לבעל שליטה שאיננו עובד, כהכנסה לפי סעיף 2(4).

פקידי השומה, נתקלים מידי יום בתופעה של ניצול לרעה, לשיטתם, של היחס בין בעל שליטה לחברה שבשליטתו, באופן של משיכת כספים או נכסים מהחברה ע"י בעל השליטה, מבלי שיש בכוונתו להחזירם, כאשר בדוחות הכספיים משיכה זו מוגדרת כ"הלוואה".

כאמור לעיל, על פי סעיף 3(ט) לפקודה, בעל השליטה מחויב במס הכנסה בגובה הריבית הרעיונית, אשר לא שילם לחברה בתקופה שבה השתמש בכספי החברה, או בגובה דמי שימוש ראויים בנכס שקיבל לשימושו,  אולם ברור שגם סכום המס המצטבר לפי סעיף 3(ט) לפקודה, נמוך משמעותית מאשר היה משלם בעל השליטה, אילו היה מושך את הכספים כדיבידנד ואז קונה את הנכס שבו השתמש.

אי לכך, במסגרת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו–2018),  התשע"ז-2016, מוצע להוסיף  את סעיף  3(ט1) לפקודה אשר יקבע כי משיכה של כספים מחברה בידי יחיד בעל מניות מהותי או בידי קרובו, או העמדת נכס של החברה,  כהגדרתו בסעיף המוצע,  לשימושו של יחיד בעל מניות מהותי או קרובו ואפילו בטוחה שהחברה העמידה להלוואה שנטל בעל המניות – יראו אותם כהכנסתו של בעל המניות בשנת המס שבה נמשכו הכספים או בתום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימוש כאמור,  בהתאם למספר תנאים המצויינים בסעיף המוצע.

בנוסף, קובע הסעיף כי כאשר מעמידה חברה נכס לשימוש של יחיד בעל מניות מהותי בה או של קרובו, יראו את העסקה כאילו התקיימו 2 עסקאות רעיוניות:

  1. עסקה של רכישת הנכס מהחברה בידי בעל המניות – תמורת שווי השוק של הנכס.
  2. עסקה שבה נמשכו מהחברה כספים בסכום השווה להכנסה, לאחר מס שנוצרה לחברה, כתוצאה מהמכירה הרעיונית של הנכס לבעל המניות.

במקביל, מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") ולקבוע בסיפא של סעיף 5 לחוק כי היה והנכס שאותו העמידה החברה לרשותו של בעל השליטה בה לפי סעיף 3(ט1) לפקודה – הוא נכס מקרקעין, יראו לעניין מס שבח ומס רכישה, כאילו החברה מכרה את הנכס לבעל המניות המהותי ביום העמדת הנכס לשימוש.

יודגש לעניין זה, כי בעל מניות מהותי מוגדר לפי ההגדרה בסעיף 88 לפקודה, דהיינו – מי שמזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה.

אין ספק שככל שהסעיפים המוצעים יעברו בחקיקה, מדובר ב"מכה" קשה, ללא מעט בעלי שליטה אשר משתמשים באופן תדיר בכספי ובנכסי החברה שבשליטתם, ללא תשלום מס רציני במשך שנים רבות.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה