רכישת דירה לצורך מגורי תלמיד הישיבה – אינה עונה להגדרת שימוש במישרין בלבד ע"י הישיבה

תקנה 9 לתקנות מס רכישה (להלן: "התקנה"), בדומה לסעיף 61(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
(להלן: "החוק") לעניין מס שבח,  מעניקה הקלה ברכישת זכות במקרקעין בידי "מוסד ציבורי" וקובעת כדלקמן:

"מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק, יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% לגבי מכירת זכות במקרקעין אם שוכנע המנהל כי מקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין בלבד.

סעיף 61(ד) לחוק מגדיר "מוסדות ציבור" – מוסדות לדת, לתרבות, לחינוך, למדע, לבריאות, לסעד או לספורט או למטרה ציבורית אחרת ושאינם מיועדים להפקת רווחים, שנקבעו לעניין זה על-ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

בית המשפט העליון בע"א 527/69 טכניון מכון טכנולוגי לישראל נ' מנהל מס שבח חיפה הסביר, כי המילה "במישרין" לא מוגדרת בחוק והיא אף אינה ביטוי משפטי טכני ומשכך יש לייחס לה את המובן המקובל והרגיל בפי הבריות.

ולכן, עמדת רשות המיסים היא, שהמונח "שימוש במישרין" משמעותו שימוש פיסי בפועל ע"י המוסד הציבורי עצמו בנכס ולמען המטרה הציבורית במישרין, כאשר שימוש אחר (כלכלי או פיננסי וכיו"ב) אינו עולה בגדר "שימוש" לצורך מתן הפטור:

  • שימוש במקרקעין למטרות הישירות שלמענן נוסד המוסד יש לראות כשימוש במישרין.
  • שימוש במקרקעין לצורך יצירת הכנסה כאשר משתמשים בכספים אלה לצרכיו של המוסד אין לראות שימוש זה כשימוש במישרין.
  • לגבי מגרשים פנויים לא יתכן בדרך כלל שימוש במישרין, אולם אם המוסד השתמש בכל דרך שהיא לשם מטרותיו, יש לראות בכך שימוש במישרין.

בעניין הקביעה מהו "שימוש במישרין" עסקו פסקי דין רבים בעבר, כאשר בשבוע שעבר ניתן פסק דין נוסף בו"ע 50882-12-19 ישיבת קרית שמונה נ' מנהל מס שבח טבריה.

במקרה דנן, רכשה הישיבה דירת מגורים וביקשה שיעור מס מופחת בהתאם לתקנה, שכן לטענתה, היא זכאית להקלה במס רכישה המוקנית למוסד ציבורי לפי תקנה 9 בגין רכישת דירת מגורים שנועדה לשימושו של תלמיד ישיבה נשוי אשר לומד בישיבה, לאור העובדה שהדבר מהווה "שימוש במישרין" למטרות המוסד הציבורי .

הישיבה נימקה את טענתה בכך, כי להבדיל מדירות המשמשות את סגל המוסד, דבר אשר כבר נקבע לגביו בפסיקה שאינו נחשב "שימוש במישרין", הרי שכאשר מדובר בדירות המשמשות למגורי תלמידים, כן מדובר בשימוש במישרין על ידי המוסד וזאת לאור ההבדל המהותי בכך ששימוש בדירת מוסד ציבורי על ידי איש סגל הוא חלק מתנאי העסקתו ללא קשר למטרות המוסד הציבורי בעוד שמגורי תלמיד הם דבר הנצרך לטובת קידום מטרות המוסד הציבורי.

הישיבה המשיכה והסבירה, כי כדי להקים ישיבת הסדר בעיר, זקוקה הישיבה למבני מגורים רבים לטובת מגורי התלמידים. כלל תלמידי הישיבה מתגוררים בפנימיות הישיבה ואילו אברכים לא יכולים להתגורר בפנימיות משותפות עם תלמידים נוספים ולכן הישיבה מאפשרת להם להתגורר בדירה שבבעלותה. כשם שרכישת מבנים על ידי הישיבה לצורך שימוש בהם על ידי התלמידים הלא נשואים נחשב לשימוש במישרין וזיכה אותה בהקלת מס רכישה למוסד ציבורי, כך גם השימוש בדירות שרכשה לצורך שיכון אברכים צריך לזכותה באותה הקלה.

מנהל מסמ"ק דחה את טענת הישיבה תוך שהוא מסביר כי לא ניתן להשוות בין מגורי סטודנטים לשימוש בדירת המגורים בענייננו מהנימוקים הבאים:

  1. סטודנט הוא תלמיד שזמן לימודו קצר יחסית, מוגבל וידוע מראש. מנגד, אברך למד בישיבה, לפעמים מספר שנים, בתור תלמיד שאינו נשוי ולאחר נישואיו הוא מתעתד להמשיך בלימודיו בישיבה לעוד מספר שנים ללא הגבלה או זמן ידוע.
  2. מגורי סטודנטים מפוקחים על ידי המוסד האקדמאי בו הם נמצאים במתחם אחד ולא מפוזרים בדומה לנכס מושא הערר במקום מרוחק ומנותק לחלוטין ממתחם הישיבה.
  3. אין בידי סטודנט לעשות במגורי הסטודנט פעולות שבידי אברך לעשות בדירה שניתנה לו כגון אירוח, סבלט וכדומה.

בית המשפט הסביר בפסק הדין, כי על הישיבה מוטל הנטל להוכיח, כי השימוש בדירה מושא הערר הוא שימוש במישרין על ידה בלבד כך שהיא זכאית להטבה המבוקשת והישיבה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה הנדרש.
טענת מנהל מסמ"ק, לפיהם העובדה שגם משפחתו של האברך מתגוררת בדירה, יחד עם מאפיינים נוספים וביניהם עניין המרחק ויכולת הפיקוח הם שהביאו אותו להחלטה שלא להעניק את ההקלה, סבירים ומקובלים.

לאור האמור לעיל דחה בית המשפט את הערר וקבע כי לא שוכנע כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את הישיבה במישרין בלבד.

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה