פרשנות מצמצמת של רשות המיסים להקלת מס רכישה בגין נכה חסוי

תקנה 11 לתקנות מס רכישה (להלן: "התקנה"), נועדה להקל בתשלום מס רכישה באמצעות שיעור מס מופחת של 0.5% , על 4 סוגי רוכשים בעת רכישת דירות מגורים לשם שיכונם; נכה, עיוור, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה (להלן: "הזכאי") , כאשר התקנה קובעת כי ההקלה האמורה תינתן לאדם אחד אך ורק פעמיים בחייו. (ראו הרחבה במאמר מיום 08/12/16)

במסגרת הנחיה שפרסם היועץ המשפטי לרשות המיסים בתאריך 13/6/2006 (להלן: "ההנחיה") נקבע, כי במצב שבו הוריו של ילד נכה, נדרשים לעבור לדירה התואמת את מגבלותיו של הילד, הרי שיש לפרש את תקנה 11(א) לתקנות כחלה גם בנסיבות בהן ההורים הם הרוכשים את דירת המגורים, כאשר רכישה זו נדרשת בשל צרכיו המיוחדים של ילדם הנכה, לאור סוג מוגבלותו והדיור שהתגורר בו הקטין קודם לכן, אולם חשוב להדגיש כי הקלה במס רכישה כאמור תיוחס לנכה עצמו ותחשב כניצול ההקלה על ידו.

ההנחיה קובעת, כי הקלה תינתן רק לאחר שיתקבל ע"י ההורים, כאפוטרופוסים של הקטין, אישור מביהמ"ש לניצול ההקלה של הקטין וזאת בהתחשב בהכרח הקיים במעבר המשפחה לדירה הנרכשת בשל צורכי הילד הנכה, וכן בעובדת ניצול ההקלה לגבי הקטין, כך שתיוותר בידיו הזכות להקלה נוספת אחת בלבד.

בסעיף 3 להנחיה מסביר היועץ המשפטי, כי תכלית התקנה הינה תכלית סוציאלית, כלומר, דאגה לרווחתו של הנכה וסיפוק צרכיו המיוחדים. לפיכך, הפרשנות הראויה לתקנה היא החלתה גם בנסיבות בהן ההורים הם הרוכשים את דירת המגורים, כאשר רכישה זו נדרשת בשל צרכיו המיוחדים של הנכה לאור סוג מוגבלותו והדיור שהתגורר בו הקטין קודם לכן.

יצוין, כי הנחיה זו הורחבה בפועל ע"י רשות המיסים גם במקרה שבו מדובר על הורי חסוי בגיר.

לאור התכלית הסוציאלית של ההנחיה עולה השאלה, האם במקרה של חסוי בגיר (להלן: "החסוי") יש להעניק את ההקלה במס רכישה רק כאשר רוכש הדירה הינו ההורה הביולוגי של החסוי או שלהקלה זכאי גם מי שאינו ההורה הביולוגי של החסוי אלא הינו בן הזוג של ההורה הביולוגי ומשמש במשותף כאפוטרופוס שלו (ללא אימוץ), דואג לכל צרכיו ורכש מכספו את הדירה לצורך מגוריו עם החסוי ובשל צרכיו המיוחדים של החסוי?

רשות המיסים נוקטת פרשנות מצמצמת להנחיה ומעניקה את ההקלה בתקנה רק להורה הביולוגי של החסוי וזאת בעיקר מ-2 הנימוקים הבאים:

1. החשש כי בעת פרידת בני הזוג, תפסק אחריותו לחסוי, של מי שאיננו ההורה הביולוגי וכך בן הזוג יישאר בעתיד עם מחצית מדירת המגורים בבעלותו, עליה שילם מס רכישה מופחת רק בשל העובדה שבעבר שימש כבן הזוג של הורהו הביולוגי של החסוי.
2. בהתאם לחוק הירושה, לאחר פטירת הוריו הביולוגים, עתיד החסוי לקבל לרשותו את אותה דירה, דבר שאיננו מתקיים כאשר אין מדובר בהורה ביולוגי.

לטעמי, במוקד ההנחיה עמדה הדאגה לרווחת הנכה כאשר מטרתה הינה לתת הקלה לאלו הגרים ביחד עם הנכה, דואגים לכל צרכיו ומשלמים מכיסם עבור רכישת הדירה, הנדרשת בשל צרכיו המיוחדים של הנכה ולעניין זה לא צריכה להיות  נפקות האם מדובר בהורה ביולוגי של החסוי או במי שמשמש בן הזוג של ההורה הביולוגי ודואג לכל צרכיו של החסוי ואף שילם מכספו עבור דירת המגורים המשותפת.

בנוסף לאמור לעיל, לטעמי קיים חוסר הגינות בגריעת אחת מ-2 ההקלות להן זכאי הנכה אך במקביל מתן רק "חצי הקלה" במס רכישה עבור מחצית הדירה אשר נרכשת ע"י ההורה הביולוגי.

אי לכך ראוי לטעמי שרשות המיסים תשקול בשנית את עמדתה בסוגיה זו.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

    © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה