סעיף 49ה – אישור בית המשפט לפרשנות רשות המיסים

במאמר מיום 04/02/2016, עסקנו בסעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") והשינויים שחלו בו לאחר תיקון 76 לחוק, כאשר אחת ההשלכות של תיקון 76 לחוק ולהוראות המעבר מכוחו הינה, שמי שביום המעבר (01/01/2014) הייתה לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור, מנוע מלהשתמש בפטור בסעיף 49ה בתקופת המעבר (עד ליום 31/12/2017).

הסיבה לכך היא ההוראה הקובעת, שסעיף 49ב(2) לא יחול על מי שביום המעבר הייתה לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור ועל כן לאותו אדם לא תהיה אפשרות לעמוד באחד מתנאי סעיף 49ה לחוק (המפורט בסעיף 3 לעיל), וייאלץ להמתין עד ליום 01/01/2018 כדי שיוכל לנצל את הפטור שבסעיף 49ה לחוק.
השלכה זו עוררה טענות רבות ורבים ראו בה "תקלה חקיקתית" ופרשנות שגויה של רשות המיסים, שכן הוראות המעבר לא התייחסו במפורש לסעיף 49ה לחוק והדבר נלמד רק מהיקש של סעיף 44(ד)(4) להוראות המעבר לתיקון 76 לחוק וזאת למרות שסעיף 49ה שונה באופן ספציפי והותאם לכלל השינויים בתיקון 76 לחוק.

ואולם, בתחילת השבוע ניתן פסק דין בו"ע 14339-09-14 אבגי ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה אשר צידד בפרשנות זו של רשות  המיסים.

בני הזוג אבגי מכרו דירת מגורים בעסקה מיום 01/01/2014 (להלן: "הדירה הראשונה"), ודירת מגורים נוספת שהייתה בבעלותם בעסקה מיום 11/2/2014 (להלן: "הדירה הנוספת"), כאשר פחות מ-4 שנים קודם לכן, מכרו דירה אחרת בפטור ממס שבח.

בני הזוג ביקשו פטור ממס לפי סעיף 49ה לחוק בגין מכירת הדירה הראשונה, כאשר מנהל מסמ"ק חיפה (להלן: "המנהל") דחה את הבקשה בטענה כי בני הזוג אינם זכאים לפטור לפי סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין בגין מכירת הדירה הראשונה, שכן ביום 01/01/2014 היו בבעלותם 2 דירות מגורים.

בני הזוג טענו כי הפירוש המצמצם של המנהל אינו הגיוני ומנוגד לתכלית החקיקתית וככל שזו הייתה כוונת המחוקק הייתה זו צריכה לקבל ביטוי מפורש, שכן אין הגיון לציין את תחולת הסעיף 49ה לחוק בתקופת המעבר רק על מנת לסייגו לאחר מכן וככל שלא ניתן לחיל את הוראת סעיף 49ה לחוק בתקופת המעבר – היה המחוקק מציין זאת, ולא קובע כי הסעיף חל החל מיום המעבר.

כמו כן טענו בני הזוג כי לאור לשון סעיף 49ה לחוק הפותח במילים: "על אף הוראות סעיף 49ב, המוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה…" ניתן ללמוד כי סעיף 49ה גובר על סעיף 49ב וכך גם יש לפרשו בכל פעם שיש סתירה בין שני הסעיפים.

בית המשפט סקר באריכות את הוראות תיקון 76 לרבות הוראות המעבר וקבע כי מאחר והוראת סעיף 44(ד) להוראת המעבר, מסייגת את סעיף התחילה והתחולה, וקובעת "על אף הוראות סעיף קטן (ג)…", הרי שהפרשנות הנכונה היא שעל אף שתחילת תוקפו של סעיף 49ה לחוק בנוסחו לאחר התיקון היא אכן, במועד הקובע, קרי ביום 01/01/2014,  אלא שתחולתו הוגבלה בסעיף קטן (ד) בהתאם לקבוע באותו סעיף.

כמו כן קבע בית המשפט כי מדברי ההסבר לתיקון 76 לחוק, לא עולה כל כוונה, בוודאי לא כוונה מפורשת, להרחיב את הפטורים הניתנים לדירות מגורים, אלא אם כבר – לצמצמם.

אי לכך, קבע בית משפט שמאחר שבתקופת המעבר בני הזוג החזיקו בשתי דירות מגורים במועד המעבר (01/01/2014)  הם אינם יכולים ליהנות מהפטור הרגיל לדירה השניה, לאור הוראת סעיף 44(ד)(4) להוראת המעבר, ועל כן אף אינם יכולים ליהנות מהפטור המיוחד לפי סעיף 49ה לחוק ביחס לדירה הראשונה.

בית המשפט התייחס גם לטענתם העקרונית של בני הזוג וקבע כי גם אם צודקים בני הזוג בטענתם כי התוצאה של קבלת עמדת המנהל היא כי בתקופת המעבר יהיו מקרים מעטים שבהם ניתן יהיה להחיל את הפטור המיוחד לפי סעיף 49ה – כגון במצבים בהם מדובר במי שרכש דירה קטנה נוספת לאחר מועד המעבר – אין בעובדה זו כדי לשנות מהמסקנה העולה בבירור עם לשון החוק, כמו גם עם תכליתו.

 

כאמור לעיל, בית המשפט דחה פה אחד את  טענתם של בני הזוג בדבר זכאותם לפטור המיוחד לפי סעיף 49ה לחוק בעיקר לאור לשון החוק אולם גם לאור תכלית החקיקה העולה מדברי ההסבר לתיקון 76 לחוק.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה