נימוקי שומה שנשלחו בפקס – עוצרים את מרוץ התיישנות ההשגה

עיקרון סופיות השומה המבקש להגן על אינטרס ההסתמכות של הנישום, הוא כלל מרכזי בדיני המס, כאשר בהתאם לעקרון זה, נקבעו זמנים מוגדרים לפקיד השומה ולמנהל (מסמ"ק ומע"מ) לקביעת שומה לפי מיטב שפיטה ולמתן החלטה בהשגה.

בפקודת מס הכנסה, קובע סעיף 152(ג) כי אם בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדוח לפי סעיף 131, או בתום שנה מיום שהוגשה השגה, לפי המאוחר מבניהם, לא הושג הסכם שומות או לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו והוציא צו ע"י פקיד השומה – יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

בחוק מיסוי מקרקעין, קובע סעיף 87(ד)+(ו) כי אם לא נתן המנהל את החלטתו למשיג במהלך תקופה של 8 חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים המפורטים שיש להמציאם, לפי המאוחר (כאשר התקופה יכולה להתארך מטעמים מיוחדים עד לשנה מיום שנמסרה הודעת ההשגה) – יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.

בחוק מע"מ, קובע סעיף 82(ד) כי אם לא החליט המנהל תוך שנה מיום הגשת ההשגה – יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.

הפסיקה דנה רבות בשאלה מהו המועד הקובע לצורך עמידה בדרישתו של סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה, האם מדובר בתאריך שבו שלח פקיד השומה את הצו או התאריך שבו הצו התקבל אצל הנישום?

בית המשפט העליון הבהיר, כי האפקטיביות של החלטה מנהלית נעוצה בהבאתה לידיעת האזרח הנוגע בדבר, וכי בהתאם לכך יש להביא את ההחלטה בשומה לידיעת הנישום אולם לאור החשש מריבוי התדיינויות עובדתיות והרצון לקבוע כלל פשוט להפעלה והוכחה, נקבעה ההלכה הנוהגת כיום בע"א 3929/13 יוסי נאמן, והיא כי המועד הקובע לצורך בחינת השלמת מלאכת השומה הוא מועד משלוח השומה.

יש לציין כי בעניין מועדי ההתיישנות בסעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין קבעה בעבר ו"ע 1231/05 בי.אס.ג'י. השקעות ופתוח בע"מ כי המועד הקובע הוא יום הפעלת שיקול הדעת של המנהל ולא יום קבלת ההחלטה אצל מגיש ההשגה.

בשבוע שעבר, ניתן פסק דין בע"מ 45155-09-15 רוזלמן נ' פקיד שומה נתניה, אשר דן במקרה שבו השומה נשלחה בדואר רשום ביום 01/01/2015, כאשר המועד האחרון להוצאת השומה ע"י פקיד השומה היה צריך להיות ביום 31/12/2014.

עם זאת, עובדות המקרה אשר לא הוכחשו הוכיחו כי נימוקי השומה (להבדיל מהשומה עצמה) נשלחו למייצג בפקס ביום 31/12/2014.

בית המשפט דן בשאלה, האם ניתן להתייחס למסמך שנשלח בפקס ביום 31/12/2014 כ"שומה", שכן מדובר רק במסמך נימוקי השומה שאינו כולל את חישוב המס וזאת להבדיל מהודעת השומה שנשלחה למערער בדואר ביום שלמחרת וקבע, כי מלאכת ה"שומה" משמעה קביעת סכום הכנסתו של הנישום, ההוצאות, הזיכויים וההפסדים, וסכום המס וכי מסמך נימוקי השומה שנשלח למייצג באמצעות הפקס, אמנם איננו כולל את הסכום הסופי לתשלום המורכב מסכום קרן, ה"ה וריבית, אך  הוא כן כולל פירוט של נימוקי השומה ושל דרך בניית השומה והעדר חישוב הפרשי הצמדה וריבית אינו גורע מתוקפו של מסמך נימוקי השומה להיות "שומה" לעניין זה, כל עוד סכום  המס מופיע בו.

אי לכך, לאור העובדה כי המועד העוצר את מרוץ ההתיישנות הוא מועד משלוח השומה, ולא מועד קבלת השומה, קבע בית המשפט כי השומה נשלחה במועד ולא התיישנה.

יש לציין בנוסף, כי בית המשפט לא דן בשאלה האם באופן עקרוני שליחת מסמך שומה באמצעות הפקס מהווה "משלוח" לעניין זה, אך הביע דעתו כי על אף שסעיף 238(א) לפקודת מס הכנסה קובע את דרכי ההמצאה של הודעות בידי פקיד השומה כאשר המסירה היא ידנית או באמצעות דואר רשום, אך אין הוא חוסם אפשרות למסירת הודעות בדרך שונה מהדרכים המנויות בו, ובכלל זה משלוח הודעות באמצעות מכשיר פקסימיליה או באמצעות דוא"ל.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה