מסירה כדין היא על ידי משלוח בדואר רשום או במסירה אישית ואין די בהימצאות השומה במערכת מייצגים

השבוע ניתן פסק דין ב-2 עררים מאוחדים: בו"ע 53364-04-22 ארבטמן נ' מנהל מסמ"ק חיפה וכן ו"ע 53376-04-22 מנדלסון נ' מנהל מסמ"ק חיפה, אשר עסק במספר סוגיות חשובות ועקרוניות הנוגעות להליכי שומה וכן לסוגיה מקצועית בעניין העברת מתנות בתא המשפחתי הקבועה בסעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק").

במקרה הנדון גב' איריס ארבטמן ומר ירון מנדלסון, 2 אחים אשר הגישו עררים על החלטת מנהל מסמ"ק חיפה, שלא לאשר פטור ממס לפי סעיף 62 לחוק על העברת מניות באיגוד מקרקעין על ידי כל אחד מהם ל-2 אחיותיהם, כאשר מרבית פסק הדין עסק בשאלה, האם חלה התיישנות על החלטת המנהל בהשגה?

ההשגה הוגשה ביום 09/06/2021, ביום 07/02/2022 נשלחו נימוקי ההחלטה בהשגה למייצג בדואר אלקטרוני תוך שנרשם בהודעה כי הם נמצאים במערכת מייצגים ורק בימים 17/02/2022 ו-23/02/2022 התקבלו במשרדי המייצג נימוקי החלטת המנהל בהשגה ושומת מס השבח בהתאמה, כאשר תאריך עריכת השומה הרשום בהם הינו 06/02/2022 ו-08/02/2022 בהתאמה.

יצוין עוד, כי ע"פ רישומי דואר ישראל כלל המסמכים נמסרו למשלוח בסניף הדואר ב 14/02/2022, בחלוף 5 ימים לאחר המועד האחרון להפעלת סמכות המנהל למתן החלטה בהשגה, הקבוע בסעיף 87(ד) לחוק.

בית המשפט ניצל את כלל השתלשלות ההליכים מול המנהל, כדי לקבוע מספר קביעות חשובות בעניין הליכי שומה כדלקמן:

1. טענת המנהל לפיה די בכך שנשלחו נימוקי החלטה בהשגה רק בשומה הראשית (של מר מנדלסון) – דינה להידחות, שכן האבחנה הפנימית שביצע המנהל בין שומה ראשית לשומה נלוות או משנית, איננה קיימת בחוק או בתקנות כלשהן – ואין בכך כדי לגרוע מחובתו על פי חוק להמציא שומה כדין לידי כל נישום.
2. על מנת שמנהל ייחשב כמי שהשלים את הפעלת סמכותו במסגרת מתן ההחלטה בהשגה, הרי ששומה לאחר מתן החלטה בהשגה צריך שתכלול: הן את נימוקי ההחלטה לדחות את ההשגה והן את חישוב המס לאור ההחלטה בהשגה.
3. מסירה כדין היא על ידי משלוח בדואר רשום או במסירה אישית לידי הנישום, בהתאם להוראת סעיף 109 לחוק מיסוי מקרקעין. המנהל אינו רשאי למסור לידי נישומים החלטות ושומות היוצאות תחת ידיו בכל דרך שהיא, וכי הודעה כי השומה נמצאת במערכת המייצגים אינה מוגדרת בחוק כדרך המצאה מקובלת.
4. הנוהג לפיו פעל המנהל בקיום מה שכונה בשם "דיון טלפוני" אינו מהווה, כלל ועיקר, דיון ראוי בהשגה וכי "החלטה רוחבית" עלומה של הנהלת רשות המיסים, אשר לא הוצגה מעולם – אינה מהווה מקור הסמכה כדין לקיום דיונים בהיוועדות חזותית, לא כל שכן לקיום "דיון טלפוני".
5. אופן קיום הדיונים השומתיים במקרה דנן, הן בשלב א' והן בשלב ב', באמצעות שיחת טלפון, כאשר לא קיימת כל הסמכה חוקית לקיום דיון אפילו בהיוועדות חזותית, לא כל שכן באמצעות שיחה טלפונית, וכאשר ברור כי לא ניתן לראות את המשתתפים בדיון, אלא רק לשמוע, ולא ניתן לראות ולבחון מסמכים – הינו פגום ואינו עולה בקנה אחד עם דרישות החוק והוראות הדין, בדבר קיום דיון בהשגה ומתן הזדמנות הולמת להביא את טיעוני האחים לדיון בפני המנהל.
6. אמנם הוראת סעיף 85 לחוק אינה קובעת מועד למתן החלטה בבקשה לתיקון שומה, אך חלים על החלטה זו כללי המשפט המנהלי, המחייבים את המנהל ליתן החלטתו בבקשה לתיקון שומה תוך פרק זמן סביר, כאשר על פי סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) תשי"ט-1958 (להלן: "חוק ההנמקות"), עובד ציבור אשר מתבקש לעשות שימוש בסמכות שניתנה לו על פי דין – יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב ובאופן מנומק בהקדם, אך לא יאוחר מ -45 ימים מיום קבלת הבקשה ובהתאם לסעיף 6 לחוק ההנמקות, העדר תשובה תוך 3 חודשים ייחשב כהחלטה לסרב לבקשה ללא מתן נימוקים, המאפשרת הגשת ערר.

בית המשפט התייחס גם לגופה של המחלוקת וקבע, כי תכלית הפטור שנקבע בסעיף 62 לחוק היא להקל על הסדרים פנים-משפחתיים ולראות בהעברות כאלה כהעברה בתוך המשפחה והעובדה שהמקרקעין שהתקבלו מההורים הועברו לחברה במסגרת סעיף 104ב' לפקודת מס הכנסה, המהווה "העברה שקופה", איננה מייצרת נכס אחר ממה שהתקבל במתנה מההורים ומשכך סעיף 104ב' לפקודה לא נועד לשלול פטור מהותי דוגמת הפטור שבסעיף 62 לחוק, רק בשל העברת ההחזקה בזכויות בנכס מהחזקה ישירה להחזקה בעקיפין, באמצעות חברה.

 כאמור לעיל, בית המשפט קיבל פה אחד את העררים; הן בגין טענת ההתיישנות והפגיעה בזכות הטיעון והן לגופו של עניין.

 את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה