מבחני ההפרדה הרכושית אצל ידועים בציבור

כידוע, לאחר שבמשך שנים רבות נקבעה בפסיקה ההלכה לפיה חזקת התא המשפחתי הינה חזקה חלוטה, הגוברת על הסכם ממון, שונתה בשנת 2014 ההלכה בבית המשפט העליון בפס"ד שלמי (ע"א 3178/12) ובו נקבע שחזקת התא המשפחתי איננה חזקה חלוטה ויש לשאוף להרמוניה בין דיני המשפחה, הקניין ודיני המיסים.
אי לכך, נקבע בהלכת שלמי כי רשאים בני הזוג לטעון כי חזקה זו נסתרת בעניינם הקונקרטי, ע"י הצגת ראיות להוכחת טענתם, כאשר הנטל לסתור את החזקה מוטל על בני הזוג:
1. על בני הזוג להציג בראש ובראשונה הסכם יחסי ממון, שבו נקבעה הפרדה רכושית ביחס לנכסים שהביא כל אחד מהם לתא המשפחתי.
2. על בני הזוג להוכיח כי פעלו על פי ההסכם הלכה למעשה, דהיינו כי ההפרדה הרכושית לא נותרה "על הנייר" אלא התקיימה בפועל.
יש לציין כי במסגרת פסק הדין, הביעו 2 שופטים עמדה בהערת אגב לפיה, כאשר מדובר בידועים בציבור, אין לשלול את האפשרות להוכיח הפרדה רכושית – גם ללא הסכם ממון.
לפני כשבועיים, ניתן פס"ד בו"ע 18027-10-16 רועי בלנק נ' מסמ"ק תל אביב, אשר עסק במבחני ההפרדה הרכושית הנדרשים אצל ידועים בציבור.
במקרה הנדון, רועי בלנק (להלן: "רועי") ובת זוגו אורלי, הינם ידועים בציבור משנת 2003 וגרו בדירתה של אורלי עד למכירתה בשנת 2015, כאשר לאורלי דירה נוספת אשר קיבלה במסגרת גירושיה.
לרועי הייתה דירה שרכש בשנת 2002 אשר מומנה מהון עצמי וממשכנתא, ששולמה אך ורק מחשבונו של רועי (להלן: "הדירה").
בשנת 2011, נחתם בין אורלי לרועי הסכם יחסי ממון, שהחיל ביניהם הפרדה רכושית, הן בנוגע לרכוש שנצבר עד לתחילת הקשר בין הצדדים והן ביחס לרכוש עתידי.
רועי מכר את הדירה בשנת 2015 וביקש פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין
(להלן: "החוק"), כאשר מנהל מסמ"ק סירב בטענה, כי לא הוכחה הפרדה רכושית מלאה בין בני הזוג בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה וזאת מהסיבות הבאות:
• אחת הדירות הרשומות על שם אורלי נרכשה לאחר שהשניים כבר היו ידועים בציבור.
• רועי התגורר יחד עם אורלי בדירה זו יחד עם שלושת ילדיהם.
• בפועל בני הזוג לא שמרו על הפרדה רכושית לא בהתנהלות הכספית השוטפת ולא ספציפית ביחס לנכסיהם.
בית המשפט קבע תחילה, כי אופן יישומם של העקרונות הנוגעים להפרדה רכושית בין בני זוג שאינם נשואים היא סבוכה, אך עצם החתימה על הסכם הממון בין רועי לבין אורלי בשלב מאוחר להיותם ידועים בציבור, אינו פוגם בהפרדה הרכושית אותה ביקשו בני הזוג להסדיר במידה ועומדים ומבצעים הפרדה רכושית בפועל, כאשר במקרה הנדון הסכם יחסי הממון אמנם נחתם מאוחר, אך הוא משקף את המציאות שקדמה לו, וכי החתימה על הסכם הממון לא נעשתה לצורך תכנון מס בלתי לגיטימי.
לעניין רכישת דירתה של אורלי לאחר היותם ידועים בציבור, אימץ בית המשפט את דבריו של השופט דנציגר בהערת אגב בהלכת שלמי , על פיהם ניתן להחיל הלכה זו גם על דירות שנרכשו לאחר הנישואין, ובתנאי שבני הזוג ערכו הסכם יחסי ממון השומר על הפרדה רכושית בגין דירות אלו ובתנאי שהסכם זה מיושם הלכה למעשה וקבע, שיש בכך לשקף את הלך רוחו של בית המשפט העליון בסוגיה זו ולכן יש לראות את דירה זו כדירתה של אורלי בלבד.
לגבי טענת מנהל מסמ"ק למגורים משותפים, קבע בית המשפט כי עצם המגורים המשותפים אינו יכול להיות בעל השפעה מכרעת בעניין ההחלטה לגבי ההפרדה הרכושית, שכן ההנחה היא כי כל הידועים בציבור מתגוררים יחדיו, שאם לא כן יתכן כי לא היו נחשבים מלכתחילה כידועים בציבור. בנוסף, עצם העובדה כי אורלי, אשר מגיעה ממשפחה אמידה יותר מרועי ונושאת במרבית התשלומים בגין הדירה בה מתגוררים בני הזוג והוצאות המחיה השוטפות, לא פוגע במקרה זה בהוכחת ההפרדה הרכושית.
לעניין מימון דירתה של אורלי, בה התגוררו במשותף בני הזוג, השתכנע בית המשפט כי מאחר ואורלי באה ממשפחה מבוססת, לא נשא רועי בתשלומים בגין דירה זו כלל, אינו נוטל חלק במשכנתא שנלקחה לצורך רכישת דירה זו ובנוסף משתתף בצורה מזערית בלבד בהוצאות השוטפות של הדירה, אשר בהסכם הממון אמורה להישאר בידי אורלי.
לעניין מבחן דמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף, הוכח לבית המשפט, כי רועי קיבל דמי שכירות במהלך השנים אשר נכנסו לחשבונו האישי וגם לאורלי הייתה דירת מגורים נוספת אשר דמי השכירות בגינה נכנסו לחשבונה האישי בלבד, כאשר לבני הזוג אין חשבון משותף.
לאור האמור לעיל קבע בית המשפט בפסק הדין, כי עלה בידי רועי להוכיח הפרדה רכושית מלאה המתקיימת בין בני הזוג הלכה למעשה, לרבות בכל הנוגע לדירותיהם ועל כן זכאי הוא לפטור ממס לפי פרק חמישי 1 לחוק במכירת הדירה.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה