למי נתונה הזכות לעשות שימוש בהפסדי הון מחמת מימוש נכסים?

במספר פסקי דין בעבר, נדונה המחלוקת בין הנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל לבין כונס הנכסים מטעם הבנק, בשאלה, למי מהם נתונה הזכות לעשות שימוש בהפסדי הון מחמת מימוש נכסים?

בתאריך 3/3/2014 ניתן בבית המשפט העליון ע"א 7800/10 עו"ד רונן מטרי (להלן: "מטרי") , אשר קבע כי הזכות לעשות שימוש בהפסדים עומדת לנישום באופן אישי, אולם, הוא רשאי לעשות שימוש בזכותו זו לטובת גורם אחר וכן באפשרותו להסמיך אחר לעשות שימוש בהפסדיו בשמו אך הדבר מצריך הרשאה מפורשת של הנישום בעניין זה, כאשר בהעדרה – הזכות לעשות שימוש בהפסדיו, שמורה לנישום.

פס"ד נוסף ניתן בתאריך 22/09/2014 בבית המשפט העליון בע"א 9060/11 עו"ד אייל ארנברג הנאמן על נכסי החייב אברהם וייס, (להלן: "ארנברג") אשר דן במקרה שבו הנאמן על נכסי החייב, ביקש לשלם את מלוא השבח ולהעביר לכונס רק את יתרת כספי התמורה ולאחר מכן לקזז את הפסדי החייב אצל פקיד השומה וע"י כך לקבל החזר מס שיחולק לכלל הנושים, וזאת בניגוד לבקשת כונס הכנסים מטעם הבנק אשר ביקש לקזז את הפסדי החייב ישירות כנגד מס השבח כך  שתועבר לבנק תמורה גבוהה יותר מימוש הנכס.

בית המשפט חזר על הלכת מטרי וקבע, כי מי שנושא בתשלום מס השבח מבחינה נורמטיבית הוא החייב (או הנאמן שבא בנעליו) ולא הנושה המובטח. כלומר, מי ששילם את המס לעניין סעיף 103 לחוק מס שבח וזכאי לקבל החזר במקרה שבו המס שולם בטעות הוא החייב ולכן זכותו עדיפה על זכותו של הנושה המובטח.

לאחרונה, ניתנה החלטה בפש"ר 43694-03-18 ו-43739-03-18 (בנק איגוד נ' כונס נכסים רשמי ונ' יעקב ומיכה הוניגמן) ובו נדונה בקשתו של הנאמן על נכסי החייבים, יעקב ומיכה הוניגמן, להורות כי זכות הקיזוז של הפסדי ההון וכן הפסדי ההון עצמם, שנוצרו לחייבים מחמת מימוש המשכנתא על נכס השייך להם, אינם חלק ממכסת הנכסים המשועבדים לטובת בנק איגוד (להלן: "הנושה המובטח") וזאת לאור הלכות מטרי וארנברג.

בתגובה לבקשת הנאמן טען הנושה המובטח, כי נוסח שטר המשכנתא במקרה דנן שונה מנוסח המשכנתא שעמד על הפרק בעניין מטרי וארינברג שכן הוא קובע כי השעבוד יחול גם על "כל יתר הזכויות, טובות הנאה והזיכיונות, הנובעים מן הנכסים הממושכנים או הקשורים אליהם".

בנוסף טען הנושה המובטח, כי רק הוא כפוף לסיכוני מס שבח ואין הצדקה שקופת פשיטת הרגל תזכה בבחינת יש מאין בזכות ליהנות מהפסד ההון.

בית המשפט ניתח את הלכות מטרי וארנברג וקבע אין לסטות מההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון גם במקרה דנן, שכן היה ביכולתו של הנושה המובטח, שהוא נושה מקצועי, מימון ומתוחכם, הנעזר בליווי צמוד של עורכי דין, לנסח את שטר המשכנתא באופן שיהיה ברור ונעלה מכל ספק כי גם הזכות ליהנות מהפסדי הון נכלל בגדרם של הנכסים המשועבדים.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי כאשר עסקינן בהליכי פשיטת רגל, ראוי ליתן פירוש דווקני לתנאים הנדרשים לשם הכרה בנשייה מובטחת, משום שכל פרשנות שמרחיבה את מעגל הנשייה המובטחת, פוגעת בהכרח בנושים אחרים.

בית המשפט הדגיש, כי בעניין פשיטת רגל חייבת להיות שמירה על שוויון בין הנושים ואין להפר אותה אלא אם פרשנות דווקנית של הכתוב מצדיקה זאת.

במקרה זה נקבע, כי שתיקתו של שטר המשכנתא בכל הנוגע להפסדי ההון, פועלת לחובתו של הנושה המובטח ולטובת הנושים הרגילים ואין להשלים על דרך הפרשנות היצירתית את מה שלא נכתב באופן מפורש בשטר המשכנתא ובכך לגרוע מחלקם של הנושים הרגילים לטובת הנושה המובטח.

אי לכך קבע בית המשפט בהתאם להלכות מטרי וארנברג, כי יש לקבל את בקשתו של הנאמן ועל כן הפסדי ההון והזכות לקזזם – הם נכס של קופת פשיטת הרגל ואינם נכללים בגדרו של השעבוד לטובת הנושה המובטח.

 

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

  © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה