הליך של תיקון שומה לא נועד לביצוע "מקצה שיפורים" להשגה שנדחתה

סעיף 85(א) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") מעניק אפשרות למנהל מסמ"ק, בין אם מיוזמתו ובין אם לבקשת הנישום, לתקן שומה שנעשתה לפי סעיף 78(ב) או (ג) לחוק, תוך 4 שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, בכל אחד מהמקרים הבאים:

1. נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
2. המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס.
3. נתגלתה טעות בשומה.

למעשה מדובר בדרך נוספת שהעניק המחוקק לבחון את החלטת המנהל בשומה, ללא צורך בהגשת השגה  או ערר לבית המשפט ואף לאחר שהשומה עברה כבר הליכים אלו,  כאשר דרך זו מוגבלת כאמור הן בזמן והן לעילות מסוימות בלבד.

יצוין, כי בניגוד לשומה עצמית ולהשגה, כאשר מדובר בבקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, לרבות בקשה לביטול עסקה לפי סעיף 102 לחוק, לא קיימת התייחסות בחוק לפרק זמן המגביל את המנהל בהחלטתו בבקשתו אלו ולא אחת קורה שהמנהל מעכב את החלטתו זמן רב, ללא תאריך יעד לקבלתה.

עוד יצוין, כי בהתאם לפסיקה, על החלטת המנהל בבקשה לתיקון שומה יש להגיש ערר בלבד שכן אין מדובר בשומה לפי מיטב שפיטה שהוציא המנהל אלא מדובר בהחלטה אחרת הקשורה לשומה. (וראו הרחבה במאמר מיום 18/04/24)

ואולם חשוב להדגיש, כי הליך של תיקון שומה מוגבל לעילות הקבועות בסעיף 85 לחוק ואיננו נועד להביא לבחינה מחדש של החלטת המנהל בשומה או בהשגה, כאשר לא מתקיימת אחת העילות כאמור.

מקרה שכזה, נדון בו"ע 37179-02-26 זהבי ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב שפסק דינה ניתן לפני שבועיים ובמסגרתו ביקש מנהל מסמ"ק ת"א (להלן: "המנהל") מבית המשפט, לדחות על הסף את הערר שהגישו דוד זהבי ויאיר סגל (להלן: "זהבי") , על החלטתו לדחות את בקשת תיקון השומה, שכן מדובר בטענה שנדחתה בהשגה וזהבי בחרו שלא להגיש עליה ערר.

לטענת המנהל, הניסיון לתקוף את החלטתו בהשגה, באצטלה של ערר על סעיף 85 לחוק, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ועקיפה פסולה של עקרון סופיות השומה.

בית המשפט דחה את הערר, תוך שהוא מסביר כי על פי הפסיקה, על מבקש התיקון להוכיח כי העובדה לא הייתה ידועה לו קודם לכן, וכי לא התרשל בגילויה ואילו במקרה דנן אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי העובדות "החדשות" היו ידועות לזהבי עוד בזמן הגשת ההשגה.

העלאת עובדות חדשות שהיו בידיעת זהבי, וכן טיעונים משפטיים חדשים, מהווים "מקצה שיפורים" להשגה שהגישו, ואין לאפשר זאת. יש לתקן את השומה לבקשת הנישום רק כאשר מדובר במקרים שבהם לא הוצגה עובדה מהותית או נעשתה טעות – שלא באשמתו של הנישום, אחרת, ייפתח הפתח לכל נישום לערוך מקצה שיפורים להשגתו וכן לפרוץ את סד הזמנים הקשיח שנקבע בסעיף 88 לחוק.

לסיכום קבע בית המשפט, כי בקשת התיקון אינה עומדת באמות המידה הקבועות בדין, והיא מהווה ניסיון פסול לעקוף את מגבלת הזמנים הקבועה בחוק, להגשת ערר על החלטה בהשגה ומשכך דחה את הערר.

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה