האם לוועדת ערר סמכות עניינית לדון בהקפאת הליכי גבייה?

חוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), מעניק לנישום שתי הזדמנויות לשטוח את טענותיו בפני שלטונות המס בשני שלבי שומה שונים, כאשר לאחר מתן החלטת מנהל מסמ"ק בתום השלב השני, שלב ההשגה, רשאי הנישום להגיש ערר תוך 30 יום, בהתאם לסעיף 88 לחוק.

סעיף 88 לחוק, מאפשר לנישום להגיש ערר על החלטת המנהל בהשגה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק, כאשר בהתאם לסעיף 89(ב) לחוק, הוועדה מוסמכת לא רק לאשר את השומה או להפחיתה – אלא גם להגדילה כפי שתראה לנכון, זאת על מנת למנוע תמריץ לנישום לפתוח בהליך ערר.

בו"ע 35301-10-19 רוטנברג ואח' נ' מנהל מסמ"ק חיפה קבע בית המשפט, כי אין כל זכות לכלול בהשגה וממילא לא להגיש ערר, על טענות לגבי נושאים שכלל לא הוצאה להם שומה לפי מיטב השפיטה לגביהם ושאינם שנויים במחלוקת (וראו הרחבה במאמר מיום 29/06/23)

השבוע ניתן פסק דין בו"ע 3183-03-26 גאולה במלואה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב ובו נתבקש בית המשפט להורות למנהל מסמ"ק ת"א (להלן: "המנהל"), להקפיא את הליכי הגבייה במהלך תקופת המו"מ שניהלה חברת גאולה במלואה בע"מ (להלן: "החברה") מול המנהל בעניין הסכם שומות מס רכישה.

בית המשפט דן בסוגיה, האם לוועדת ערר סמכות עניינית לדון בהליכי גבייה לגבי חוב מס שאיננו שנוי במחלוקת וקבע שלמעשה מדובר בדיון על סמכות המנהל לפעול לפי פקודת המיסים גביה ולא לפי חוק מיסוי מקרקעין.

אי לכך קבע בית המשפט, שמשעה שמדובר בעניין מנהלי, שאינו מנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, ומבלי להכריע מהו ההליך המתאים, נראה שיש להגיש את הערר כעתירה לבג"ץ או לחילופין, כתובענה לבית משפט אזרחי לפי שווי העניין, אך לא לוועדת ערר שדנה בחוק מיסוי מקרקעין.

עוד קבע בית המשפט, כי גם טענות כנגד החלטת המנהל שלא לפתוח את הסכם הפשרה, אינן בסמכות הוועדה, שכן משנחתם הסכם בין החברה ובין המנהל, מדובר בחוזה לכל דבר ועניין, וטענות כנגדו אמורות להישמע בהליך אזרחי רגיל.

גם טענת החברה ולפיה, החלטת המנהל שלא לעכב את הליכי הגבייה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 91א לחוק (הקובע כי המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון ועל תקופה זו ישלם החייב במס, הפרשי הצמדה וריבית), היא החלטה שניתן לערור עליה  – נדחתה ע"י בית המשפט, מהנימוק הבא: "עיקרו של אותו סעיף, כפי שמעידה עליו כותרתו, הוא הריבית על דחיית מועד התשלום. אין בסעיף זה כדי להוציא את הליכי הגבייה מפקודת המסים גבייה, ולשוות להם נופך של החלטת מנהל הכפופה להליכי השגה על פי החוק."

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה