גם חברה יכולה ליהנות מפריסת השבח הריאלי

סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") מאפשר לתושב ישראל לפרוס את השבח הריאלי אחורה, לתקופה שאינה עולה על 4 שנים או תקופת הבעלות בנכס – לפי הקצרה מבניהם, המסתיימת בשנה שבה נבע השבח, כפי שקובע סעיף 91(ה)(1) לפקודת מס הכנסה, בעניין פריסת רווח הון ריאלי.

פריסת השבח הריאלי, עשויה לסייע בכל אחד מהמקרים הבאים:

1. יום הרכישה קדם ליום התחילה ועל כן חלק השבח הריאלי עד ליום התחילה (07/11/2001) ימוסה בשיעור המס השולי הגבוה ביותר בסעיף 121 לפקודה ופריסה עשויה להפחיתו.
2. לאחד מבני הזוג מלאו 60 בשנות המס שקדמו לשנת המכירה ועל כן על אף שהמס על השבח הריאלי נחשב כהכנסה פאסיבית, במקרה זה שיעורי המס יחלו מ-10% ולא מ- 31%.
3. לאחד מבני הזוג הכנסה חייבת נמוכה מאד או פטורה, כך שאינו מנצל את נ.ז. הרגילות שלו.

בהתאם לנוסח סעיף 48א(ה), נישום המבקש את פריסת השבח, לא יוכל לנצל זיכויים שונים המגיעים לו באותם שנים, כנגד הכנסתו מחלק השבח הריאלי הנפרס אלא רק את יתרת נקודות הזיכוי שלא נוצלו.

נוסח סעיף 48א(ה) המפרט כיצד יחושב השבח בכל אחת משנות הפריסה, מפנה להוראות סעיפים 48א(ב) ו-48א(ב1) לחוק, העוסקים בשיעור המס ליחיד ועל כן עמדת רשות המיסים המסורתית הינה שלחברה רגילה (למעט חברה שקופה; משפחתית או בית) אין אפשרות לבצע את פריסת השבח הריאלי, שכן שיעורי המס העוסקים בחברה מצויים בסעיף 48א(א) לחוק.

השבוע ניתן פסק דין בו"ע 44202-05-16 טוונטי האנדרד נהריה בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה אשר דן במקרה שבו מכרו מספר חברות זכויות במקרקעין בשנת 2015.

החברות ביקשו ליהנות משיעור מס החברות של 25%, שחל על הכנסתן עד לשנת 2014, ולהימנע מתשלום מס בשיעור של 26.5%, כשיעור המס על הכנסתן של החברות במועד המכירה, תוך שהן טוענות כי הזכות לבקש את פריסת מס השבח על פי סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין נתונה לכל מוכר, בין אם מדובר במוכר יחיד ובין אם מדובר בתאגיד.

בנוסף לעמדתה המסורתית של רשות המיסים המפורטת לעיל, טען מנהל מסמ"ק כי פריסת מס השבח למוכר שהוא חברה, לא תביא בדרך כלל לשינוי בחבות המס המוטלת על המוכר, למעט בנסיבות מיוחדות, כמו במקרה הנוכחי, כאשר שיעור מס החברות השתנה. ומכיוון שמדובר במקרה חריג  – לא לכך התכוון המחוקק כאשר קבע את הוראות הפריסה.

בית המשפט קבע פה אחד, כי טענותיו של מנהל מסמ"ק אינן מספיקות כדי לשלול מחברה את הזכות לבקש פריסה של מס השבח ואין כל מניעה לחברה ליהנות גם היא מיתרונותיה של פריסת השבח הריאלי וזאת מהנימוקים הבאים:

1. לו רצה המחוקק לצמצם את תחולת הוראות הפריסה ולסייגן כך שיחולו רק על מוכר שהוא יחיד, יכול היה לומר זאת מפורשות, כפי שעשה בעניין מס רכישה לרוכש דירה שהוא יחיד.
2. גם חברה עשויה להיות מושפעת מהעיוות המוכר כ"אפקט הדחיסה" שהוא זקיפת מלוא הרווח לשנת מכירת הנכס, באופן המטיל על הנישום חבות במס על פי שיעור המס החל עליו בשנת המכירה בלבד.
3. ניתן לבצע גזרה שווה מסעיף 91(ה)(1) לפקודת מס הכנסה המשתמש במונח "נישום", אשר מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כ"אדם שהייתה לו הכנסה בשנת המס". מאחר והמונח "אדם" מוגדר באותו סעיף "לרבות חברה וחבר בני אדם", הרי שברור שהפריסה חלה גם על חברה לעניין פקודת מס הכנסה ויש לשאוף להרמוניה בין החוקים השונים ולפרש זאת גם לעניין הפריסה בחוק.

כאמור לעיל, בית המשפט דחה את עמדתה המסורתית של רשות המיסים, לפיה הפריסה ניתנת לביצוע רק ליחיד וקבע כי גם חברה יכולה ליהנות מפריסת השבח הריאלי, במקרים בהם השתנו שיעורי מס החברות במהלך שנות הפריסה.

 

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה