רישום מתמשך כעוסק במע"מ ומצג עסקי בדוחות – גוברים על העדר פעילות עסקית

לפי חוק מע"מ, כאשר מבוצעת מכירת נכס…לרבות מכירת ציוד, ע"י "עוסק" במהלך עסקו – מתקיימת חלופה ראשונה  להגדרת "עסקה" בחוק, המחייבת הטלת מס ערך מוסף בשיעור של 17% כיום, ממחיר העסקה.

"עוסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק כמי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי.

"ציוד" מוגדר בחוק כנכס ששימש, משמש או נועד לשמש, לעוסק בעסקיו, ואין מכירתו מעיסוק העוסק.

בפסיקה נקבע, כי אין בעצם הרישום כדי להביא בהכרח למסקנה כי מתנהל עסק בידי האזרח ואת האופי העסקי יש להסיק מן הפעילות שבוצעה למעשה – ולא מן הרישום (וראו מאמר מיום 19/05/2016)

לאחרונה ניתן פס"ד בע"מ 12491-02-17 אליטם בע"מ נ' אגף מס קניה ומע"מ ת"א ובו עלתה הסוגיה הבאה:  האם חברות, שרכשו נכס מקרקעין מתוך כוונה עסקית – אך התוכנית לבצע את אותה פעילות לא יצאה לפועל במשך שנים רבות לאור דיונים משפטיים, הנכס הושכר בתקופת הביניים ולבסוף נמכר לצדדים שלישיים – חייבות במס ערך מוסף על מכירת הזכויות במקרקעין, כמכירה במהלך עסקי/כנכס ששימש לעסק או שהמכירה איננה חייבת במע"מ?

לטענת החברות, כל התוכניות העסקיות נזנחו מכורח המציאות, רכישת הנכס הפכה להשקעתית בלבד ולכן גם השכרת הנכס הייתה פאסיבית בלבד ומכיוון שכך, מכירת הזכויות במקרקעין איננה פעילות עסקית וגם איננה מהווה מכירת "ציוד" ואיננה חייבת במע"מ.

לעומתן טען מנהל מע"מ, שהחברות פעלו בענף הבניה, כל הדיווחים של החברות לרשות המיסים במהלך השנים, התבססו על כך שפעולותיהן הינן עסקיות ואף השכרת הנכס עלתה לכדי עסק ומשכך מכירת הנכס חייבת במע"מ.

בית המשפט לא הצליח אמנם להכריע, האם פעילותן של החברות בנכס הגיע לכדי פעילות עסקית וכך גם לגבי השכרתו, אולם קבע לבסוף שמכירת הנכס חייבת במע"מ לאור היקף המצגים בהם החברה טענה לפעילות עסקית, עקביותם ונפקותם בכל מהלך השנים, כדלקמן:

  1. הדוחות הכספיים של החברות בוקרו על ידי 2 משרדי רו"ח במהלך השנים, ולא חל שום שינוי ברישום בדוחות לפיו סווג הנכס על ידן כרכוש שוטף ומלאי לעניין ההצגה בדו"חות הכספיים, וזאת לאורך כל התקופה הרלבנטית.
  2. בארבע הזדמנויות שונות, בארבעה מועדים שונים, מכירתן של הזכויות הנדונות הוצגה בפני רשות המסים כמכירה עליה חל חלק ב' לפקודת מס הכנסה ולא חוק מיסוי מקרקעין.
  3. החברות דיווחו על חבות במס עסקאות לאורך התקופה.
  4. במהלך השנים נוכה מס תשומות על בסיס שוטף על ידי החברות והן ייחסו חשיבות רבה לאפשרות לעשות זאת. העובדה שהחברות פעלו לפי תקנה 6ב לתקנות מע"מ וניכו מע"מ תשומות בחשבונית העצמית, מוכיחה שלעמדתן הן עומדות במבחן סעיף 41 לחוק מע"מ, דהיינו הנכס עתיד לשמש לפעילות עסקית החייבת במע"מ.
  5. בדוחות הכספיים רשמו החברות הפסדים עסקיים מועברים, אשר קוזזו כנגד הכנסה מהמכירה, אולם אם כלל לא מתקיים עסק, אין בסיס ליישום סעיף 28(ב) לפקודה לשם קיזוז הפסד עסקי מועבר כנגד רווח הון או שבח.
  6. בהמרצת פתיחה שהגישו החברות רשמו שפעילותן בייזום ופיתוח מקרקעין לבניה.

בית המשפט קבע, כי מצטיירת תמונה, לפיה החברות נותרו רשומות כעוסקים מורשים לצרכי מע"מ לאורך כל התקופה, דיווחו על חבות במס עסקאות וניכו מס תשומות. כלפי מנהל מיסוי מקרקעין הציגו החברות את עצמן כמי שחייבות במס לפי פקודת מס הכנסה על הכנסה פירותית ממכירת מלאי מקרקעין וכלפי פקידי השומה החברות הציגו הפסדים מעסק שהצטברו משנה לשנה ולבסוף קוזזו (בחלקם) כנגד הרווח ממכירת הזכויות הנדונות.

אי לכך קבע בית המשפט כי גם לפי הגישה המקלה ביותר בנושא הנפקות שיש לייחס לדיווחים כלפי שלטונות המס, כאשר קיים פער בין הדיווחים לבין המציאות המסחרית, הרי שבמקרה הנוכחי חייב להינתן משקל של ממש למכלול המצגים הנ"ל אשר ניתנו באופן עקבי על פני שנים רבות.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי גם לו היה מקבל את טענת החברות לפיה הנכס הפך ל"אבן שאין לה הופכין", הרי שהחברות היו צריכות לנהוג לפי סעיף 137א לחוק מע"מ הקובע, כי לאחר מועד הפסקת העיסוק, דינו של הנכס הינו כדין "נכס שנעשה בו שימוש לצורך עצמי" ומאפשר דחייה של מועד החיוב בנכס מקרקעין "עד למועד העברתו של נכס המקרקעין לאחר", כך שהחברות היו חייבות במע"מ בכל מקרה בעת המכירה.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל atz.tax@gmail.com

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

    © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה