פריסת שבח ריאלי לתושב חוץ

סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") עוסק באפשרותו של "מוכר" לפרוס את השבח הריאלי אחורה, לתקופה שאינה עולה על 4 שנים או תקופת הבעלות בנכס – לפי הקצרה מבניהם, המסתיימת בשנה שבה נבע השבח, כפי שקובע סעיף 91(ה)(1) לפקודת מס הכנסה, בעניין פריסת רווח הון ריאלי.

הסעיף מתנה את הזכאות לפריסת השבח הריאלי בכך שהמוכר הגיש דוחות למס הכנסה לשנות המס שבתקופת הפריסה, למעט שנות מס שלגביהן טרם חלף המועד להגשת אותם דוחות.

ואולם, בשונה מפריסת רווח ההון בפקודת מס הכנסה, קובע סעיף 48א(ה) לחוק כי "מוכר" – הינו מוכר שהוא תושב ישראל.

עמדת הרשות, כפי שהוצגה בעניין מדלן ברוך בו"ע 10516-03-12 (להלן: "מדלן") הינה, כי על תושבי חוץ לפנות לצורך פריסת השבח הריאלי לפקיד השומה, אשר לו הסמכות החוקית לחשב את המס ולבצע את הפריסה המהותית לתושבי חוץ, אולם עמדה זו לא התקבלה  ע"י דעת הרוב בפסק הדין אשר קבעה, כי בהתאם לאמנת המס בין ישראל לבריטניה אשר קובעות בין היתר הוראות לגבי אי-הפליה, הרי שעל פי הדין הנהוג בישראל שלפיו הוראות האמנה גוברות על הוראות החוק, חייבות רשויות מס שבח לחשב את המס על תושבי בריטניה, כפי שהיו מחשבים את מס השבח לתושב ישראל.

השבוע ניתנה החלטה בו"ע 52317-10-23 גודמן נ' מנהל מסמ"ק נתניה, בבקשת מנהל מסמ"ק נתניה (להלן: "המנהל") לחייב את גב' רות גודמן, תושבת חוץ, (להלן: "גודמן") להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המנהל, במסגרת ערר שהגישה גודמן על החלטתו שלא להאריך את המועד לתיקון השומה לצורך פריסת השבח הריאלי.

לטענת המנהל , סיכויי הערר קלושים, גודמן תושבת חוץ ואין כל אינדיקציה שיש ברשותה נכסים או הכנסות בישראל שניתן להיפרע מהם לצורך כיסוי הוצאותיו, ככל שהערר ידחה.

בית המשפט החליט לקבל את בקשת המנהל, הן משום שספק אם לגודמן קיימת "סיבה מספקת" הנדרשת בסעיף 107 לחוק לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון שומה, והן משום שחוק מיסוי מקרקעין קובע באופן מפורש, כי רק מוכר שהוא תושב ישראל זכאי לפריסת המס.

לגופו של עניין הסביר בית המשפט כי אכן, בהתאם לסעיף 21 לאמנת המס שבין ישראל לבריטניה "אזרחיו של בעל האמנה האחד לא יהיו כפופים בארצו של בעל האמנה האחר למיסים, או לכל דרישה הקשורה במיסים, השונים או מכבידים יותר מהמיסים ומהדרישות הקשורות במיסים שכפופים להם או עלולים להיות כפופים להם אזרחי בעל האמנה האחרת באותן הנסיבות", אך נראה, לכאורה, כי מאחר שנקבע שתושב החוץ רשאי ליהנות מפריסת המס בדרך של הגשת דוחות לפקיד השומה, כפי שאף נהגה גודמן במקרה זה, די בכך כדי לענות על דרישת אי האפליה.

בית המשפט קבע בהחלטתו, כי בעיניו דעת המיעוט בעניין מדלן אשר קבעה כי "פתוחה בפני העוררים הדרך להגשת דוחות שנתיים לפקיד השומה, ולבקשו להפעיל את הפריסה המהותית של השבח הריאלי, בהתאם להוראות סעיף 91(ה) לפקודת מס הכנסה. בכך תעמוד רשות המסים בדרישה לאי-ההפליה" עדיפה על פני דעת הרוב.

ניתן לראות אם כן, שעמדת רשות המיסים לפיה תושב חוץ יוכל ליהנות מפריסת שבח ריאלי רק בעת הגשת הדוחות השנתיים לפקיד השומה ולא במס שבח – מקבלת גיבוי מאת בית המשפט.

 

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

  © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה