עיקרון גביית מס אמת גובר על עיקרון סופיות השומה

עיקרון על בדיני המס הוא העיקרון של "גביית מס אמת".

בע"א 10071/16, מנהל מס ערך מוסף תל אביב 3 נ' טי.גי.די הובלות בע"מ, הסבירה השופטת ארז כי "מס אמת" אינו מונח טכני-מתמטי. זהו מונח נורמאטיבי, המגלם בתוכו לא רק את הערך המתמטי או החשבונאי של המס, אלא גם שיקולים של הוגנות, צדק חלוקתי, ודאות ויעילות מינהלית".

עיקרון נוסף בדיני המס הינו "עיקרון סופיות השומה", כאשר ברע"א 684/11 + רע"א 770/11, טי.טי.אי. תים טלקום אינטרנשיונל בע"מ נ' שלמה אייזנברג. הסביר בית המשפט העליון כי "עקרון סופיות השומה המבקש להגן על אינטרס ההסתמכות של הנישום, הוא כלל מרכזי בדיני המס. שנינו לא פעם, שיש לעשות שימוש זהיר ומדוד באפשרות לתיקון שומה…מן הטעם של פגיעה בסופיות ההחלטה של הרשות המינהלית "

לא אחת, עומד עקרון "גביית מס אמת" מול עקרון "סופיות השומה" לצורך הכרעת בית המשפט בשאלה מסויית העומדת לפתחו.

מצב שכזה נדון לאחרונה בו"ע 58771-02-20 מזרחי נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה.

דן מזרחי, רכש בשנת 2007 שתי חנויות זהות במאפייניהן ושילם תמורת כל אחת מהן את אותו סכום. בשנת 2010, מכר את אחת החנויות תמורת סכום כפול משווי רכישתה, אולם הצהיר, לטענתו בטעות, על שווי רכישה בסכום ששולם עבור שתי החנויות יחד, באופן שהביא לכך שלא שילם כלל מס שבח באותה עסקה, כאשר טעות זו לא התגלתה על ידי מנהל מסמ"ק (להלן: "המנהל") בזמן אמת.

בשנת 2018, מכר דן את החנות השנייה ובהצהרתו למנהל מיסוי מקרקעין דרש כי מס השבח יחושב לפי שווי הרכישה האמיתי של אותה חנות, אולם המנהל, שגילה את הדיווח השגוי בעסקה הקודמת רק במועד מכירת החנות השניה, דחה את דרישתו וקבע שווי רכישה של 0.01 ₪ בעסקת זו, מאחר ולעמדת המנהל, המוכר ניצל כבר את מלוא שווי הרכישה של החנות בעסקת המכירה של החנות הראשונה.

לטענתו של דן מזרחי, אין חולק שהדיווח במכירת החנות הראשונה בשנת 2010 היה שגוי, אולם מאחר שלא בוצעה כל בדיקה מצד המנהל, הרי שישנו אשם תורם מצידו, ומשחלפו 8 שנים ממועד עסקת המכירה של החנות הראשונה, לא ניתן לפעול לתיקון השומה על-פי סעיף 85 לחוק וכי המנהל מנסה במסגרת מכירת החנות השניה "להכשיר את השרץ" ולתקן פגמים שנפלו בשומה הקודמת ללא סמכות.

כמו כן, אין זה ראוי כי שלטונות המס יעשו דין לעצמם ובעניין זה צריך לגבור עקרון "סופיות השומה" אחרת הנישום יעמוד ללא הגנה מפני רשות המס.

בית המשפט דחה פה אחד את הערר שהגיש דן מזרחי תוך שהוא נוזף בו על התנהלותו החל במכירת החנות הראשונה ועד לטענותיו בבית המשפט, שאינן עולות בקנה אחד עם עקרונות של הגינות ותום לב.

לגופו של עניין קבע בית המשפט, כי עקרון העל של תשלום "מס אמת" במשולב עם עקרון רציפות המס מחייבים קביעה כי דן מזרחי חייב בתשלום מס שבח בגין מכירת החנות השנייה, לפי שווי הרכישה של 0.01 ₪, שכן אין לדן מזרחי שווי רכישה מעבר למה שהיה קיים, ומאחר שמלוא שווי רכישה זה נוצל על ידו, (שלא כדין, במסגרת המכירה הראשונה) אין הוא יכול לייצר "יש מאין" שווי רכישה שכבר לא קיים ולא עומד עוד לרשותו.

משמעות קבלת טענותיו של דן מזרחי הינה, כי בנוסף לכך שלא שילם "מס אמת" במסגרת המכירה הראשונה, הוא לא ישלם מס אמת אף במסגרת המכירה הנדונה כעת, תוך גריעה ופגיעה נוספת בקופת הציבור והכל בשל רשלנותו שלו בהצהרתו בעסקה הראשונה.

בית המשפט דחה את טענתו של דן מזרחי שמדובר בניסיון מצד המנהל "לעקוף" את דיני ההתיישנות ולערוך תיקון שומה בדיעבד וקבע, כי כל שעשה המנהל בהחלטתו בהשגה הוא לקחת בחשבון את עיוות המס שנוצר בעבר, וזאת לצורך גביית מס אמת בעסקה הנוכחית וכי אין כל פסול בהתחשבות בנתונים עובדתיים ובנסיבות, כשם שהיו במקרה דנן, גם בשומות מאוחרות, במטרה לחתור להגשמת עקרון מס אמת ולהבטיח את עקרון רציפות המס.

ניתן לראות אם כן, כי בית המשפט קבע פה אחד (ולא בפעם הראשונה), כי עיקרון גביית "מס אמת" גובר על עיקרון סופיות השומה.

 

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת: www.atz-law.co.il

        

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

  © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה