סעיף 95 לחוק מיסוי מקרקעין – קנס גרעון

סעיף 95 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") מטיל קנס מיוחד על גרעון בתשלום המס לפי סעיף 16 לחוק ומטרתו להרתיע נישומים מפני הגשת שומה עצמית שאינה מדויקת ולפעול בשיטת "מצליח".

סעיף 95 מגדיר גרעון כאחד מהשניים:

  1. סכום המס בשומה הסופית גבוה מסכום המס שבהתאם להצהרת הנישום.
  2. כאשר לא נמסרה הצהרה ומנהל מסמ"ק (להלן: "המנהל") הוציא שומה בהעדר הצהרה לפי סעיף 82 לחוק ואז כל סכום המס שנקבע לפי סעיף 82 לחוק ייחשב כגרעון.

סעיף 95 לחוק מסמיך את המנהל להטיל קנס בשיעור של 15% מסכום הגרעון, במקרים בהם נקבע גרעון העולה על 50% מהמס המגיע במכירה או בפעולה באיגוד, כאשר יש למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגרעון לא היה מתהווה אילולא התרשל המוכר או עושה הפעולה ללא הצדק סביר, בהצהרה שמסר או באי מסירת ההצהרה, וכאשר היו למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגרעון הוטל במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, גובה הקנס יהיה בשיעור של 30% מסכום הגרעון.

סעיף 95 לחוק כולל מקרים נוספים בהם יוכל המנהל להטיל את הקנס וכן מקרים בהם יוחזר הקנס לנישום.

יצוין עוד, כי הגורם המוסמך להטיל את הקנס הוא המנהל ובסעיף 111 לחוק נקבע שאין הוא מוסמך להאציל מסמכותו זו לגורם אחר וכי בהתאם להוראות הפרשנות של רשות המיסים הטלת קנס גרעון איננה אוטומטית והיא מחייבת שיקול דעת מעמיק של המנהל, כאשר על אף שהדבר איננו מחויב בחוק, עמדת רשות המיסים הינה כי ככלל יש לקיים שימוע בכתב או בע"פ בטרם הטלת קנס גרעון.

השבוע פורסם פס"ד בת"צ 65973-03-18 ליטמן נ' מנהל רשות המיסים ובו הוגשה בקשה לאישור תובענה מנהלית כייצוגית בעניין הטלת קנס גרעון לפי סעיף 95 לחוק.

בני הזוג ליטמן (להלן: "ליטמן") הצהירו על רכישת דירת מגורים וחויבו במס רכישה בשיעור של 6,342 ₪, כאשר מידע שהגיע למנהל גילה שלמעשה היה מדובר על נכס שחולק ל-3 יחידות עצמאיות המושכרות באתרים מסחריים לפי ימים.

אי לכך, נקבע מס רכישה בסכום של 105,000 ₪ בתוספת קנס גרעון שקבע המנהל בשיעור של 30% מההפרש, דהיינו 29,597 ₪.

בהמשך, ביטל המנהל לליטמן את הקנס אולם לטענתם עשה זאת רק בעקבות כוונתם להגיש תובענה ייצוגית ועל מנת לשלול מהם עילת תביעה אישית.

ליטמן העלו מספר טענות לעמדתם לפיה המנהל הטיל קנס גירעון בחוסר סמכות וביקשו לייצג את כל קבוצת הנישומים עליהם הוטל קנס גרעון שלא כדין:

  1. שר האוצר מינה מנהלים אזוריים וסגניהם לשמש "מנהל" לעניין סעיף 95 לחוק, באופן העוקף את הוראות סעיף 111 לחוק.
  2. סעיף 95 לחוק מאפשר הטלת קנס גרעון בתנאי ששולם מס לפי סעיף 16 לחוק וחל רק על מוכר זכות במקרקעין ולא על רוכש הזכות ואילו המנהל מטיל בפועל קנס גרעון, מבלי לקיים את התנאי המקדמי להטלתם כגון על רוכשי זכויות במקרקעין, על נישומים שלא ערכו שומה עצמית כלל, על נישומים שלא שילמו מס כלל ובמקרים נוספים.

בית המשפט בחן את סמכות המנהל לפי סעיף 111 לחוק וקבע כי אכן המנהל איננו רשאי לאצול מסמכותו לפקידים נוספים אולם בסעיף 1 לחוק קיימת סמכות לשר האוצר למנות "מנהל" הן לעניין החוק כולו והן לעניין סעיף ספציפי ומשכך אין פגם בהחלטת שר האוצר למנות מנהלים אזוריים וסגניהם לשמש "מנהל" לעניין סעיף 95 לחוק.

לעניין טענתם השניה של ליטמן, בחן בית המשפט מספר מקרים בחוק בהם השתמש המחוקק במילה "מוכר" בלבד וקבע שהן מבחינת לשון החוק, קיים עיגון לשוני בסעיף 95 לחוק להטלת קנס גרעון על רוכש זכויות במקרקעין והן מבחינת תכלית החקיקה, שנועדה לשלול תמריץ להגיש הצהרה רשלנית או הצהרה כוזבת, אין מקום להבחין בין מוכרים לרוכשים.

לאור שלילת טענותיהם של ליטמן ומהסיבה שההליך המתאים לבירור הסוגיה הינו הליך ערר לפי סעיף 88 לחוק ולא הגשת תובענה ייצוגית, דחה לבסוף בית המשפט את בקשתם של ליטמן.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל atz.tax@gmail.com

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

  © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה