סעיף 39(11) לחוק מיסוי מקרקעין – ניכוי הוצאות ששולמו כהיטל השבחה

חוק התכנון והבניה, קובע את ההסדר הסטטוטורי לפיו מוסמכת ועדה מקומית לגבות היטל השבחה. סעיף 196א לחוק התכנון והבניה קובע כי "ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה" והתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, (להלן: "התוספת השלישית") קובעת את התנאים והדרכים לגבייתו.

הפסיקה קבעה בעבר (ע"א 1341/93, רע"א 10879/02 ועוד) כי ביסוד היטל ההשבחה מונח רעיון של צדק חברתי. כשם שבעל מקרקעין זכאי לפיצוי מקום שתוכנית פגעה במקרקעין שבבעלותו, כן חייב הוא לשאת בהיטל השבחה אם התכנית השביחה את המקרקעין שבבעלותו, כאשר ראוי כי בעל המקרקעין אשר התעשר כתוצאה מפעולה תכנונית שביצעה רשות התכנון "ישתף את הציבור בהתעשרותו זו בדרך של תשלום היטל המשתלם לאותה רשות תכנון, והמשמש אותה להכנת תכניות וביצוען".

בהתאם לסעיף 3 לתוספת השלישית, היטל ההשבחה עומד על מחצית ההשבחה והוא חל כאמור רק על "השבחת-התכנון", דהיינו, היטל ההשבחה ישולם בגין עליית השווי, לה יש קשר סיבתי ישיר לפעולה התכנונית המשביחה.

סעיף 7 לתוספת השלישית קובע כי המועד לתשלום היטל ההשבחה הינו כדלקמן:

(א)   ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.

(ב)    מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל.

יצוין עוד, כי בעניין נווה בניין ופיתוח (ע"א 1321/02) נקבע כי מועד המימוש בדרך של מכירה חל ביום כריתת חוזה המכר ולא בעת רישום העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.

סעיף 39(11) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), מתיר בניכוי לצורכי מס שבח תשלום היטל השבחה ותשלומי חובה אחרים "כיוצא באלה".

לאור העובדה כי בדרך כלל קיים פער זמנים בין המועד היוצר את החבות בהיטל השבחה לבין מועד התשלום, מתירה רשות המיסים בניכוי גם ה"ה וריבית שהצטברו עד ליום המכירה בגין היטל ההשבחה.

ואולם, לאור העובדה כי בעניין היטל השבחה ניתן לנהל הליכי ההשגה בפני שמאי מכריע ו/או ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה ולהפחית את גובה היטל ההשבחה, קובעות הנחיות רשות המיסים כי כאשר המוכר מבקש להכיר בהיטל השבחה כניכוי על סמך קבלות שהציג, יחתום על הצהרה על גבי טופס  7036 כי לא ערער על גובה היטל ההשבחה, ואם יוחזר לו חלק מהסכום  מסיבה כלשהי, יודיע על כך למנהל מסמ"ק לצורך שינוי שומת מס השבח.

השבוע ניתן פסק דין בו"ע 3056-09-14 וינוגרד נ' מנהל מסמ"ק חדרה, אשר בין יתר הנושאים עסק בשאלה, האם צדק מנהל מסמ"ק בסירובו להתיר את ניכוי היטל ההשבחה, כל עוד לא הסתיימו הליכי הערר שהגיש וינוגרד, לוועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה.

הוועדה קבעה בדעת רוב, כי אין בסעיף 39 לחוק כל התייחסות להליכי השגה בערר על תשלום ההיטל ואין כל הוראה כי התנאי לניכוי הוא היותו של חיוב ההיטל חלוט, כאשר התנאי היחיד הקבוע בסעיף 39 הוא כי מדובר בהוצאה שהוצאה בפועל או בתשלום ששולם בפועל על ידי המוכר והדבר מספיק כדי להתיר את הניכוי ללא קשר להליכים להקטנת ההוצאה שננקטו או שרשאי המוכר לנקוט.

כמו כן קבעה הוועדה כי הדרישה להמתין להשלמת דיוני הערר שהגיש וינוגרד על חיובו בהיטל השבחה, תגרור עיכוב בסיום הליכי השומה אצל מנהל מיסוי מקרקעין, תמנע מהצדדים להשלים את רישום הזכויות במקרקעין או שתאלץ את וינוגרד לשלם תשלום למס שבח, אף כי אינו חייב בו, רק מחמת כפירתו בשומת היטל ההשבחה.

אי לכך נקבע בפסק הדין, כי משהוכח כי וינוגרד שילם את היטל ההשבחה יש להכיר בניכוי הסכום ששולם, כאשר מובן כי אם בשלב כלשהו יזכה וינוגרד להחזר ההיטל ששולם או חלקו, יהיה עליו להצהיר על כך ולשלם את המס המתחייב ואם לא יעשה כן יהיה צפוי לסנקציות הקבועות בדין.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה