חבות במע"מ במכירת מקרקעין באזור

בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") (בדומה לסעיף 3א לפקודת מס הכנסה), ביקש המחוקק להחיל את הוראות החוק גם על תושבי ישראל הגרים באזור יהודה ושומרון
(להלן: "האזור") וזאת מבלי לקבוע כי קרקע באזור נחשבת קרקע בישראל.

הדרך לעשות כן הייתה להוסיף תחולה פרסונלית על הבסיס הטריטוריאלי ולקבוע בין היתר, כי "אזרח ישראלי המוכר או רוכש זכות במקרקעין, במקרקעין המצויים באזור, יראוהו לעניין חוק זה כמוכר או כרוכש זכות במקרקעין, במקרקעין המצויים בישראל". (וראו הרחבה במאמר מיום 30/06/16)

חוק מע"מ, אימץ עיקרון טריטוריאלי לעניין הטלת המס כאשר העיקרון מצא ביטוי מפורש בהוראת סעיף 2 לחוק מע"מ הקובעת כי המס מוטל "על עסקה בישראל". מעקרון זה עולה כי התנאי לחבות במע"מ הוא קיום העסקה בתוך גבולות המדינה.

ואולם, המחוקק ביקש להרחיב את תחולתו של חוק מע"מ כך שיחול גם ביחס לעסקאות שבוצעו מחוץ לשטחי המדינה, כאשר הן מקיימות זיקות מסוימות לישראל והרחבה כאמור מצויה בסעיף 1א(ב) לחוק מע"מ הקובע כי חוק מע"מ יחול גם על כל אלה:

  1. עסקאות שעושה אזרח ישראלי באזור או בשטחי עזה ויריחו;
  2. פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו של מוסד כספי או של מלכ"ר שהוא אזרח ישראלי;

הסעיף מגדיר מהו "אזרח ישראלי" ואחת החלופות להגדרה הינה שהוא "תושב ישראל", כאשר לגבי חבר בני אדם נקבע כי תושב ישראל הינו אחד מאלה:

  1. חבר-בני-אדם הרשום בישראל ועיקר עסקיו או פעילותו בישראל;
  2. חבר-בני-אדם שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל;

בשבוע שעבר, ניתן פס"ד בבית המשפט העליון בע"א 1609/16 חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מע"מ פתח תקוה, אשר דן בערעורה של חברת שי צמרות (להלן: "החברה") לפיו היא אינה חייבת במע"מ בגין מכירת חלקות מקרקעין שביצעה ביישוב אורנית (להלן: "החלקות").

טענתה הראשונה של החברה הייתה כי מנהל מע"מ מושתק מלטעון שהיא נופלת להגדרת "תושב ישראל" שכן טענה זו סותרת את החלטת מנהל מסמ"ק ביחס לשומות מס השבח שהוצאו לה בגין מכירת החלקות, החלטה שעליה היא הסתמכה (יצוין כי החלטה זו תוקנה בהמשך ע"י מנהל מסמ"ק).

טענתה השניה של החברה הייתה, כי את מושג "השליטה והניהול" בחוק מע"מ, יש לפרש באופן שונה מאשר האופן שבו אותו המונח מתפרש בפקודת מס הכנסה, שכן בעוד שבפקודת מס הכנסה, המושג מתייחס לשליטה ולניהול של עסקיהם של חבר בני אדם, הרי שבחוק מע"מ המושג מתייחס לשליטה ולניהול בחבר בני האדם גופו, ולא ביחס לעסקיו ולכן , גם אם השליטה והניהול על עסקיה של החברה נעשו מישראל, הרי שהשליטה והניהול בחברה עצמה בוצעו על ידי תושב חוץ מחוץ לישראל ולכן החברה איננה נחשבת "אזרח ישראלי" בחוק מע"מ.

בית המשפט העליון הסביר תחילה, כי התכלית הכללית שמשותפת לכל חקיקת המס היא יצירת הכנסות לקופת המדינה באמצעות תשלום מס אמת, תוך מניעת התחמקות מתשלום מס לפי החוק,

כאשר דיני המס שואפים למיסוי פעילות לפי מהותה הכלכלית, מבלי להיתפס לצורתה הפורמלית של הפעילות.

בהתייחס לחוק מע"מ קבע בית המשפט העליון, כי המחוקק הראשי ראה לכלול הוראה מפורשת המחייבת מע"מ גם בגין פעילויות כלכליות שבוצעו באזור בזיקה לישראל מתוך מטרה להרחיב את בסיס המס בחוק מע"מ, ליצור זהות בתוכן הכלכלי בין האזור לשטח ישראל ולמנוע אפליה בין סקטורים עסקיים שפועלים באזור לבין כאלה שפועלים בשטח ישראל.

לאור האמור לעיל קבע בית המשפט, כי אין להסתפק במבחן "שליטה" פורמלי-צר, שבגינו כל מי שאוחז באמצעי שליטה ייחשב אוטומטית כמי שמפעיל "שליטה" בחברה לעניין חוק מע"מ אלא בחינת השאלה אם פלוני מפעיל שליטה בחברה צריכה להיעשות באופן מהותי. דהיינו,  יש לבחון את קיומה של יכולתו האפקטיבית לתת הוראות, להשפיע ולהחליט בנוגע למדיניות המאקרו של החברה. כמו כן, יש לבחון היכן נהוג להחליט בפועל על המדיניות העסקית הכללית של החברה והיכן מוכרעות ההחלטות האסטרטגיות בה.

אי לכך, בהתבסס על הממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה הראשונה לפיהם, מי שביצע את הניהול בפועל של החברה בהקשר של מכירת החלקות היה למעשה תושב ישראל ולתושב החוץ לא היה תפקיד ממשי בחברה, דחה בית המשפט העליון את ערעור החברה ופסק כי החברה עונה להגדרה העוסקת ב-"חבר בני אדם אשר השליטה בו וניהולו מופעלים בישראל" ועל כן היא חייבת בתשלום מע"מ בגין מכירת החלקות.

בנוסף, דחה בית המשפט העליון את טענתה הראשונה של החברה לפיה, מנהל מע"מ מושתק מלטעון טענה הסותרת את החלטתו של מנהל מסמ"ק וקבע, כי לא הוצגה תשתית ראייתית, אשר ממנה ניתן ללמוד על הסתמכות, או על שינוי לרעה של מצבה של החברה כתוצאה מן המצג שהיא טוענת שהוצג לה על-ידי מנהל מסמ"ק ובנסיבות אלו – אין מקום להחיל השתק על מנהל מע"מ.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה