התנהלות בלתי תקינה של מנהל מיסוי מקרקעין בקביעת השומה

כבר לפני 11 שנים, הביע בית המשפט העליון בדנ"א 3993/07, פקיד שומה ירושלים 3 ואח' נ' איקאפוד בע"מ ביקורת קשה על התנהלות פקיד השומה בדרך הוצאת השומות, ובין היתר כתב כדלקמן:

"כבר חזרתי והתרעתי בהחלטות קודמות, כנגד נוהגו הנפסד של המשיב להוציא השומות לפי סעיף 145 לפקודה, ימים ספורים, ואולי שעות ספורות, לפני תום תקופת ההתיישנות. נוהל זה שקשה לקבלו, הוא הפותח פתח נרחב לטענות אין סוף מצד נישומים, המנסים להיבנות ממחדליו של המשיב, הממשיים או הנטענים, בכל הנוגע לעמידה בלוח הזמנים שנקבע בפקודה."

בשבוע שעבר, ניתן פס"ד בו"ע 512408-03-20 טסרה יזמות והשקעות (נ.צ) בע"מ נ' מנהל מסמ"ק רחובות (להלן: "עניין טסרה") אשר עסק בשאלה, האם גורם מארגן בקבוצת רכישה, שהצטרף למסכת ההסכמים עליהם חתמו יתר חברי הקבוצה, נחשב כחבר קבוצת רכישה?

סוגיה זהה, נדונה רק לאחרונה בו"ע 29157-09-20 א.מ. שטרן תשתיות בע"מ נ' מנהל מסמ"ק מרכז (להלן: "עניין שטרן") ומסקנת בית המשפט בפסק הדין בעניין טסרה, הייתה זהה למסקנתו בפסק הדין בעניין שטרן (וראו הרחבה במאמר מיום 09/06/2022) ולפיה, אין דבר בהוראות החוק ממנו ניתן ללמוד כי הגורם המארגן עצמו אינו יכל להיות חבר בקבוצת רכישה, ככל שהצטרף למסגרת החוזית.

ואולם, ברצוני להתמקד במאמר זה, דווקא בביקורת קשה שהטיח בית המשפט בעניין טסרה על דרך התנהלות מנהל מסמ"ק בקביעת השומה בשלב א' וזאת משום שלא אחת נתקלים המייצגים בהתנהלות דומה, הגורמת אצלם לתחושת חוסר הגינות והעדר מנהל תקין.
וכך קבע בית המשפט:

"יש לומר באופן חד משמעי וברור כי התנהלות המשיב בשלב א' של השומה, הייתה בלתי תקינה בעליל ורחוקה מלהניח את הדעת. המשיב המתין עד הרגע האחרון לטיפול בשומות, באופן שהביא למצב בו נוצרה "בהילות" בהוצאתן. כעולה מהתיאור דלעיל, לגביו דומה כי אין כל מחלוקת, המפקח לא זימן את מייצגי העוררת לדיון בעניין השומות, אלא יזם עמם שיחה טלפונית במסגרתה מסר את עמדתו. גם אם ניתן לקיים דיון שומות באמצעות שיחה טלפונית, הרי לכל הפחות נדרש כי תקדם לכך הודעה בדבר הכוונה לקיים את הדיון, וזאת על מנת לאפשר למייצג להיערך באופן נאות לדיון. למותר גם לומר כי יש לערוך פרוטוקול של אותו "דיון" שומות. במקרה דנן, דבר מהאמור לא נעשה. המפקח לא תיאם מבעוד מועד עם מייצג העוררת מועד לקיום השיחה הטלפונית ואף לא הודיע מראש מה נושא השיחה. למעשה, המפקח מסר לראשונה את עמדתו בשיחה טלפונית אליה, מדרך הטבע, לא נערך המייצג ואף לא יכול היה להיערך. המפקח אף לא המתין, ולו פרק זמן קצר ביותר, טרם שהוציא את השומות לאחר אותה שיחה, זאת למרות שהתבקש להמתין לשיחת טלפון מעורכת הדין במחלקת המסים במשרד המייצג. סבורני כי לא זו הדרך שבה יש לקיים הליך שומתי.
אכן, בסופו של דבר זימן המשיב את מייצגי העוררת למשרדו ואיפשר להם להציג כדבעי את טענות העוררת, אך מאחר שדיון זה נערך לאחר שכבר הוצאו השומות בשלב א', התוצאה הסופית היא פגיעה בתחושת הצדק ובאמון הציבור ברשות המסים. "

בית המשפט דחה אמנם את הערר וקבע כי על חברת טסרה יזמות והשקעות (נ.צ) בע"מ, לשלם מס רכישה בגין היחידות שרכשה, בהתאם לשווי היחידות הגמורות כאמור בסעיף 9(א) לחוק מיסוי מקרקעין, גם בהיותה "גורם מארגן" וזאת באופן דומה למיסויים של יתר חברי הקבוצה, אולם קבע כי לנוכח המתואר לעיל בכל הנוגע להתנהלותו של המשיב במסגרת שלב א' של השומה – אין מקום לפסוק הוצאות לטובת מנהל מסמ"ק.

 

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת: www.atz-law.co.il

     

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה