התנהלות בלתי תקינה של מנהל מיסוי מקרקעין בהליך ההשגה
במאמר מיום 08/09/2022, הפניתי זרקור לביקורת קשה שהטיח בית המשפט על דרך התנהלות מנהל מסמ"ק בקביעת השומה בשלב א' במקרה הנדון, התנהלות אשר גורמת לפגיעה בתחושת הצדק ובאמון הציבור ברשות המסים (לקישור למאמר).
בשבוע שעבר, ניתנה החלטה בו"ע 55770-09-23 טרקלין יזום ובניה בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה אשר במסגרתה העביר בית המשפט ביקורת על התנהלות בלתי תקינה של מנהל מסמ"ק במסגרת הליך השגה.
הסוגיה העקרונית בערר הינה בשאלה האם חברת טרקלין יזום ובניה בע"מ (להלן: "טרקלין") , אשר זכתה במכרז שפורסם על ידי רמ"י, לגבי פרויקט מקרקעין של מחיר למשתכן בישוב עמנואל, חייבת לצרף לשווי המכירה לצרכי חישוב מס הרכישה, את מה שהוגדר במכרז כ"הוצאות פיתוח נוספות" המורכבות; מתשלום עבור השתתפות בהקמת מוסדות ציבור, תשלום עבור שדרוג תשתיות בשכונות ותיקות ("ישן מול חדש") וכן תשלום עבור תשתיות על ("ראש שטח").
טענת טרקלין בתמצית הינה, שאין לצרף את הוצאות הפיתוח הנוספות לשווי המכירה, ולחילופין יש לצרפן לפי אחוז הפיתוח בפועל של הוצאות הפיתוח הכלליות ואילו לטענת מנהל מסמ"ק חיפה (להלן: "המנהל"), יש לצרף את מלוא הוצאות הפיתוח הנוספות לשווי המכירה, למעט לגבי רכיב תשתיות-העל שאותו יש לצרף לשווי המכירה בהתאם לאחוז הפיתוח בפועל (להבדיל מאחוז הפיתוח בפועל של הוצאות הפיתוח הכלליות) (להלן: "טענת השווי") .
החלטת בית המשפט ניתנה בבקשת טרקלין למחיקת חלק מטענות המנהל בכתב התשובה שהוגש מטעמו, מחמת הרחבת חזית, לאור העובדה כי המנהל העלה במסגרת כתב התשובה טענות שאין להן זכר בהחלטה בהשגה מושא הערר.
בית המשפט בהחלטתו קיבל חלק מבקשת טרקלין, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות המנהל בהליך ההשגה בכך שלא הציג בפני טרקלין את הנתונים עליהם הוא מסתמך, כדלקמן:
"המשיב הינו חלק מרשות המיסים, זרוע של רשות שלטונית, ובבואו למלא את תפקידו כמי שאמור לדון בהשגה, המוגשת לו על ידי נישום שהוצאה לו שומה לפי מיטב השפיטה – חובתו היא להציג בפני הנישום מבעוד מועד את המידע, המסמכים והאסמכתאות שהוא מסתמך עליהם לצורך מתן ההחלטה בהשגה. דיון בהשגה, כשמו כן הוא – מיועד לדון בטענות המועלות על ידי הנישום, וככל שבידי המשיב טיעונים לסתור את טענות הנישום, החורגים מהשומה לפי מיטב השפיטה – חובתו היא להציג בפני העוררת את טיעוניו ולאפשר לה להתמודד עמם. "
"אין להשלים או להסכין עם הליך השגה שבו הנישום מעלה טענותיו בכתב ההשגה, טוען טענות בעל פה בפני המשיב – ככל שניתנת לו כדין וכראוי זכות הטיעון הקבועה בחוק – ואילו המשיב ממלא פיו מים בדיון, לא חושף בפני הנישום את מכלול טענותיו והנמקותיו לדחיית ההשגה ולא מאפשר לנישום לממש באופן אמיתי ומהותי את זכות הטיעון המוקנית לו בדין."
בית המשפט המשיך בביקורתו וקבע כי:
"הנישום אינו אמור לגשש כסומא בעלטה במסגרת הדיון בהשגה. הנישום ניזון מההחלטה בשומה לפי מיטב השפיטה והנימוקים שניתנו בה, ובהתאם לכך הוא עורך את השגתו ומעלה טענות כלפי שומת שלב א' והנמקותיה. לכל המאוחר בשלב הדיון בהשגה אמור הנישום להתוודע לטענות נוספות מצד המשיב, ככל שקיימות, ולקבל הזדמנות נאותה להתמודד עימן בדיוני ההשגה. ממילא, הכללת נימוקים עובדתיים או משפטיים בהחלטה בהשגה שהנישום לא קיבל אפשרות ממשית ועניינית להתייחס אליהם ולהתמודד עמם בדיון – מהווה פגיעה שלא כדין בזכות הטיעון של הנישום…"
בית המשפט קיבל את טענת טרקלין להרחבת חזית מצד המנהל בטענת השווי, תוך שהוא קובע כי הניסיון של המנהל להסיט את כובד המשקל לשלב הערר – דינו להידחות הן עניינית והן מטעמים של מדיניות שיפוטית ראויה, שכן בכך יהיה כדי לרוקן מתוכן את ההליך השומתי, בניגוד לכוונת המחוקק ולהלכה הפסוקה.
כמו כן קבע בית המשפט, כי טענת המנהל לפיה מניעתו מהעלאת טענת השווי והבאת ראיות בעניינה תפגע בהגעה ל"שומת מס אמת" – מהווה שימוש לא ראוי מצד המנהל במונח "שומת מס אמת"…
את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת: www.atz-law.co.il
אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)
© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה