המוסד להחלטות מיסוי

בשנת 2005, במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, הוקם המוסד להחלטות מיסוי ברשות המיסים. מטרתו של המוסד הינה, יצירת וודאות לנישומים בדבר חבות המס בטרם ביצוע עסקאות, ע"י מתן החלטת מיסוי מחייבת, כאשר החטיבה המקצועית ברשות המיסים היא הממונה על מתן ההחלטות המיסוי ולה שיקול דעת רחב לקבוע, האם הפניה מצדיקה מתן החלטת מיסוי, האם החלטה זו תהיה חיובית או שלילית והאם לקבוע תנאים מיוחדים בהחלטת המיסוי לביצוע העסקה.

לפני כשבועיים פרסמה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה מספר 16/2018 (להלן: "החוזר") אשר מטרתו להבהיר את הקריטריונים, הכללים והנהלים הקשורים להליך של מתן החלטת מיסוי.

רשות המיסים הבהירה, כי חוזר זה מחליף כל מסמך שפורסם בעבר בנושא החלטות מיסוי לרבות חוזרים מקצועיים, הנחיות וכדומה.

בראשית החוזר מוסבר, כי החלטת מיסוי לא נועדה להבהיר לנישום מהי הפרשנות הרשמית הקיימת לחוק מס מורכב ואשר קיימת לגביו הבהרה בהנחיות מנהליות או בפסיקה חד משמעית של בית המשפט העליון, אלא לתת מענה כאשר קיים קושי אובייקטיבי בחיזוי תוצאת המס.

לצורך כך, מביא החוזר מספר דוגמאות למקרים המצדיקים מתן החלטת מיסוי:

  1. הוראת חוק חדשה – הפניה לקבלת החלטת מיסוי נסבה על היבט מיסוי חדש שיש צורך לגבש לגביו עמדה פרשנית.
  2. חוק עמום קיימת עמימות פרשנית בלשון או בתכלית החוק, אשר יוצרת נחיצות בפרסום מדיניות רשות המיסים במסגרת החלטת מיסוי.
  3. חסר בחוק קיימת לאקונה בחוק שיש למלאה בתוכן נורמטיבי בהסתמך על עקרונות החוק ו/או סעיפים אחרי, או ישנן פעולות אשר לא נקבעו עבורן הוראות ברורות במסגרת החוק.
  4. חובה חוקית – ישנם מקרים בהם קיים הסדר בחוק לקבלת אישור מקדמי ממנהל רשות המסים (כגון בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין העוסק בפינוי בינוי).
  5. מניעת כפל מס – קיום דווקני של לשון החוק לאור התחשבות בקשת האפשרויות לפרשנותו, עלול להביא למצב של תשלום כפל מס.

כמו כן מביא החוזר מספר דוגמאות למקרים בהם לא תינתן החלטת מיסוי:

  1. תיק בטיפול (אזרחי או פלילי) טרם הגשת הבקשה.
  2. הנישום הוא סרבן מס או שלא הגיש דוחות על ההכנסות ו/או הצהרות הון, וכיוצא באלו.
  3. העניין נדון בעבר עם זאת, ניתן במקרים חריגים להגיש בקשה להחלטת מיסוי ובתנאי שתינתן הנמקה לטענה כי הפרשנות הראויה במקרה אליו מתייחסת הבקשה, שונה מזו שנקבעה בהנחיה המקצועית בתמצית החלטת המיסוי או בפסק דין.
  4. הערכת שוויככלל, קביעת שווי של נכס, שרות או עסקה, לא תעשה במסגרת החלטת מיסוי. עם זאת, ניתן במסגרת ההחלטה וכחלק ממנה לקבוע דרך לקביעת השווי. כמו כן, ניתן לקבוע שווי באותם מקרים בהם שאלת השווי הכרחית לגבי החלטת המיסוי, הינה חלק ממנה אך לא מהווה את עיקרה.
  5. החלטה שבעיקרה דורשת הכרעה עובדתיתסוגיות המצריכות הכרעה בשאלות שבעובדה אינן נושא להחלטת מיסוי. כאשר השאלה נוגעת לפרשנות חוק, המסתמכת על עובדות, ניתן יהיה להתנות את ההחלטה בהתקיים עובדות מסוימות.
  6. עסקה מלאכותית – יובהר כי יכול שהמנהל יקבע בהחלטת מיסוי שלא בהסכם שמטרת העסקה הינה מלאכותית.
  7. עסקה היפותטיתבקשה לקבל החלטת מיסוי על עסקה שהיא תיאורטית בלבד ושאין כוונה ממשית לקיימה.
  8. מידע חסר.
  9. אישורים הניתנים על ידי פקיד שומהכגון אישורי ניכוי מס במקור, הקטנת מקדמות וכדומה.

בין הנקודות הרבות המפורטות בחוזר, מובהרת נקודה חשובה לפיה, במקרה בו הנישום יבחר לאמץ פרשנות שונה מזו שפורטה בהחלטת המיסוי שלא בהסכם, ייתן הנישום גילוי מלא ומפורט בדוחותיו במסגרת הדוח על ההכנסות שיוגש על ידו למנהלי המשרדים, על פנייתו לרשות המיסים בסוגיות אלו ויציין באופן מפורש כי בעניינו זה יצאה החלטת מיסוי שלא בהסכם על ידי המוסד להחלטות מיסוי.

בנוסף לאמור לעיל, מפרטת רשות המיסים במסגרת החוזר את הליך הגשת הבקשה, שלבי הטיפול בבקשה להחלטת מיסוי והשתחררות ממנה וכן את מדיניות פרסום תמציות החלטות המיסוי והאפשרות להסתמך עליהם במקרים דומים אחרים ועל כן מומלץ מאד לכל מי שמעוניין להיעזר בשירותיו של המוסד להחלטות מיסוי, לקרוא בעיון את החוזר.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל atz.tax@gmail.com

 

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה