החלטות מיסוי חדשות וחשובות שפורסמו

השבוע פרסמה רשות המיסים 3 החלטות מיסוי חדשות וחשובות בעניין מיסוי מקרקעין, שאחת מהן אף מהווה שינוי מהותי בעמדת הרשות מאז תיקון 76 לחוק (01/01/2014).

החלטת מיסוי 7701/21 –סעיף 49ב(5) לא יחול עוד על יורש תושב חוץ כפי שחל על תושב ישראל

בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), תוקן סעיף 49א(א) לחוק ונקבע כי הפטור ממס לפי פרק חמישי 1 לחוק יינתן למוכר (תא משפחתי) תושב ישראל, כאשר תושב חוץ יהיה זכאי לפטור ממס שבח לפי פרק זה רק אם אין לו דירה אחרת במדינת התושבות, כאשר תנאי ההוכחה המפורטים לכך נקבעו בתוספת 2 להו"ב 5/2013 .

ואולם, לגבי תושב חוץ, שירש דירה ממי שהיה תושב ישראל במועד פטירתו ועומד בכל תנאי סעיף 49ב(5) לחוק, ניתנה ברשות המיסים פרשנות בעבר לפיה, יש להעניק לו פטור ממס ללא הוכחת העדר דירות בבעלותו במדינת תושבותו, שכן מאחר ולא בוחנים את מספר הדירות שבבעלות יורש תושב ישראל לצורך מתן הפטור בסעיף 49ב(5) לחוק, אין הצדקה לעשות זאת לתושב חוץ, כאשר דובר אז על ביצוע תיקון חקיקה מבהיר לאור העובדה שהחוק הנוכחי איננו תומך בפרשנות זו.

בהחלטת מיסוי 7701/21, שכאמור פורסמה השבוע, שינתה רשות המיסים את עמדתה מאז תיקון 76 בעניין זה וקבעה, כי בבחינת הוראות סעיף 49ב(5) לחוק ההתייחסות הינה ל"מוכר" אשר הינו בהתאם לסעיף 49א(א) לחוק תושב ישראל או תושב חוץ שאין בבעלותו דירת מגורים במדינת התושבות, ומשכך תושב חוץ שיש בבעלותו דירת מגורים במדינת התושבות איננו זכאי עוד לפטור זה.

רשות המיסים הוסיפה וקבעה כי החלטת מיסוי זו מחליפה ומבטלת כל הוראה, החלטה או פרשנות שניתנו בסוגייה זו, הנוגדת האמור לעיל.

החלטת מיסוי 203/21 – שילוב של ירושה ורכישה לעניין חזקת דירת מגורים יחידה בסעיף 49ג(3)

סעיף 9(ג1ג)(4) לחוק לעניין מס רכישה, וכן סעיף 49ג(3) לחוק העוסק בחזקת דירה יחידה לצורך פטור ממס שבח במכירה קובעים, כי כאשר למוכר או לרוכש ישנה דירה נוספת שחלקו בבעלותה אינו עולה על 1/3 ולגבי דירה שהתקבלה בירושה, אינו עולה על 1/2 – הרי שדירה זו לא תפגע בהגדרתו כבעל דירה יחידה הן לצורך מס רכישה ברכישת דירה אחרת והן לצורך מס שבח במכירת דירה אחרת.

בעניין זה נשאלה השאלה, האם תחול החזקה בסעיף 49ג(3) לחוק על מקרה שבו יחיד, שירש מסבתו 37% בדירת מגורים, רכש במסגרת חלוקת עיזבון בין יורשים 13% נוספים מהדירה מכספים שמקורם מחוץ לעיזבון, כך ששיעור החזקתו הכולל בדירה הינו 50%, המורכב בחלקו מירושה וחלקו מרכישה?

בהחלטת מיסוי 203/21 שפורסמה קבעה רשות המיסים, כי ככל ששיעור הבעלות בדירה, שחלקה נתקבלה בירושה וחלקה נרכשה מהיורשים באותה הירושה, אינו עולה על מחצית (50%) – ניתן יהיה לראות בה כעומדת בתנאי סעיף 49ג(3) לחוק, ובלבד שחלק הדירה שנרכש, אינו עולה על שליש (33.3%).

מאחר ובמקרה דנן, שיעור הבעלות בדירה אינו עולה על מחצית (50%) כאשר 37% מהדירה התקבל בירושה ו- 13% מהדירה נרכש מהיורשים האחרים ומקורו באותה הירושה, הרי שניתן להשקיף על הדירה כעומדת בתנאי סעיף 49ג(3) לחוק.

רשות המיסים שבה והבהירה בהחלטת המיסוי, כי ככל שנרכשו מעל שליש מהזכויות בדירה, לא יחול סעיף 49ג לחוק.

החלטת מיסוי 1132/21 – החלת הלכת רחל מנחם גם על פטור בעסקאות תמ"א 38

במהלך השנים ניתנו מספר פסקי דין, אשר עסקו בשאלת זכאותו של מוכר, המחזיק במושע במספר חלקי דירות בבניין אחד, לפטור ממס שבח לפי פרק חמישי 1 לחוק בגובה שוויה של דירה שלמה במכירת אחזקתו בבניין, וזאת על אף שברשותו מספר חלקי דירות באותו בניין.

בהלכת רחל מנחם (ע"א 2100/07) קבע בית המשפט העליון, כי מאחר ולמערערת ישנן 8.173% בכל אחת מ 14 דירות בבניין שאינו רשום כבית משותף, אשר במצטבר עולים על זכות אחת מלאה בדירה, הרי שיש להעניק לה פטור ממס שבח בעבור התמורה שיש לייחס למכירת דירת מגורים ממוצעת אחת.

לאחרונה נשאלה השאלה האם יחיד, המחזיק במושע יחד עם 2 שותפים (33.3% כל אחד) בכל אחת מ-3 חנויות בבניין (להלן: "החנויות") , אשר דייריו עומדים להתקשר בעסקת תמ"א 38/2 לצורך הקמת בניין חדש, זכאי לפטור ממס בגין דירת מגורים שיקבל חלף אחוז החזקתו בחנויות?

בהחלטת מיסוי 1132/21 קבעה רשות המיסים, כי לצורך חישוב תקרות הפטור הקבועות בסעיף 49לג1(א) לחוק, ככל שהיחיד מחזיק במושע בשליש בכל אחת משלוש החנויות באותו בניין, ניתן יהיה לראות בכך מכירה של חנות אחת, מקום בו זכויותיו של כל אחד מהבעלים בכלל החנויות שקולה כלכלית לזכות בחנות אחת ממוצעת.
לאור הלכת רחל מנחם – אין בהיעדר חלוקה כשלעצמה כדי לשלול את תחולת הוראות הפטור, הקבועה בסעיף 49 לג1 לחוק, כאשר תקרות הפטור הקבועות בסעיף 49לג1(א) לחוק יחולו גם על נכס מקרקעין, שאינו דירת מגורים, ותמורתו בדירת מגורים.

כמו כן נקבע בהחלטת המיסוי, כי הואיל והפטור הניתן מכח פרק חמישי 5 לחוק הינו פטור מסוג דחיית מס ומכח עיקרון רציפות המס, עלות הרכישה של דירת המגורים החלופית בעת מכירתה בעתיד, תהא העלות המקורית של החנות בידי היחיד, ולא יותרו בניכוי עלויות הבנייה שהשקיע היזם בבנייתה של דירת המגורים החלופית.

           

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

   © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

 

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה