החוק לצמצום השימוש במזומן ותיקון 92 לחוק מיסוי מקרקעין

ביום 18/03/2018 פורסם בספר החוקים החוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ח-2018
(להלן: "החוק").

החוק חל הן על עוסק והן על אדם שאינו עוסק, כהגדרתם בחוק וקובע הגבלות על שימוש במזומן ובשיקים, לרבות על מתנות, תרומות והלוואות!

הגדרת "מזומן" בחוק הינה סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:
1. סכום בשיעור של 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה או מסכום ההלוואה, לפי העניין;
2. סכום של 11,000 ש"ח או 50,000 ש"ח לפי העניין.

החוק מטיל עיצום כספי ועונשים (כבדים) נוספים על מי שמפר את הוראות החוק, כאשר סעיף 21 לחוק עוסק ספציפית בעונשם של עורך דין או רואה חשבון המפרים את הוראותיו.

בנוסף, מעניק החוק סמכויות פיקוח ואכיפה על עובדי רשות המיסים שיבחרו ע"י המנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה וכן כולל תיקונים עקיפים בחוקים שונים, בין היתר בחוק הגנת השכר, חוק ההוצאה לפועל, חוק העבירות המנהליות, חוק איסור הלבנת הון ובחוק מיסוי מקרקעין.

סעיף 2 לחוק קובע, בין יתר הדברים, איסור על עוסק לתת או לקבל בעבור עסקה (המוגדרת כמכירה או קניה של נכס או מתן שירות או קבלתו) במסגרת עסקו סכום מזומן כהגדרתו בחוק, העולה על 11,000 ₪,  ועל אדם שאינו עוסק לקבל תשלום במזומן כאמור עבור עסקה העולה על 50,000 ₪ או לתת לעוסק בעבור עסקה במסגרת עסקו של העוסק, תשלום במזומן אם מחיר העסקה עולה על 11,000 ₪.

כמו כן אוסר הסעיף, על תשלום מזומן כאמור בין 2 בני אדם שאינם עוסקים, אם מחיר העסקה עולה על 50,000 ₪.

הגבלות נוספות על שימוש במזומן המצוינות בסעיף 2 לחוק, עוסקות בקשר עם תיירים וכן על עורך דין ורואה חשבון במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח,  אולם בכל מקרה החוק מסייג וקובע, שהסעיף לא יחול על תשלום מזומן בין קרובי משפחה, למעט לעניין שכר עבודה, כאשר "קרוב משפחה" מוגדר בסעיף כ: "בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם הסמוך על שולחנו".

הגבלה נוספת קיימת בסעיף 4 לחוק, האוסר על השימוש בשיק ללא שם ע"י עוסק במסגרת עסקו וכן על כל אדם את השימוש בשיק העולה על 5,000 ₪ ללא שם גם אם מדובר בתרומה, הלוואה או מתנה.

סעיף 30 לחוק, עוסק בחובת הצהרה על אמצעי תשלום לעניין זכויות במקרקעין וקובע כדלקמן:

(א) רוכש זכויות במקרקעין החייב בהגשת הצהרה לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, יכלול בהצהרה כאמור את אחד מאלה:

   1. פרטים לעניין אמצעי התשלום שבו ניתנת התמורה בצירוף אסמכתאות, והכל כפי        שיורה המנהל.

  2. הצהרה כי במועד מתן ההצהרה פרטי אמצעי התשלום אינם ידועים לו .

(ב) לא ייתן המנהל אישור לפי סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין, אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א).

(ג) רוכש זכות במקרקעין שהצהיר כי פרטי אמצעי התשלום אינם ידועים לו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), ידווח למנהל את פרטי אמצעי התשלום כאמור בסעיף קטן (א)(1), בתוך שישה חודשים מהמועד שבו החזקה במקרקעין נמסרה לרוכש או ניתנה לפקודתו .

בנוסף, במסגרת תיקון 92 לחוק מיסוי מקרקעין, תוקן סעיף 73(ג) הקובע 6 פרטים שצריך רוכש זכות במקרקעין לפרט בהצהרתו ומוסיף את פריט 7 כדלקמן:  "פרטים כאמור בסעיף 30 לחוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ח-2018".

יש לציין כי תחולתו של החוק הינה ביום 01/01/2019 , כאשר סעיף 6 לחוק העוסק בעיצום כספי ופרק ד' העוסק בעונשין יחולו בהדרגה, וב-9 החודשים הראשונים לא יוטל עיצום כספי או קנס אלא אם כן המפר קיבל התראה בכתב על ההפרה וחזר והפר את אותה הוראה.

 לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה