הגשת ערר על סירוב המנהל להכיר בביטול עסקה – אינה דוחה את מועד תשלום המס

סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") מאפשר לנישום להגיש ערר על החלטת המנהל בהשגה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק.

סעיף 91 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כדלקמן:

"נמסרה לאדם החלטה בהשגה לפי סעיף 87, ישלם את סכום המס המגיע ממנו לפיה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; הגיש ערר לפי סעיף 88 – ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה."

 

לאחרונה, ניתנה החלטה בו"ע 42257-06-16 יחזקאל ואח' נ' מנהל מסמ"ק חיפה בעתירה שהגישו מר שמואל יחזקאל וחברת נאג'י יחזקאל (1993) בע"מ (להלן: "החברה"), בין היתר על סירוב מנהל מסמ"ק חיפה  (להלן: "המנהל") לעכב הליכי גביה וזאת על אף שהגישו ערר על סירוב המנהל להחליט בבקשתם לביטול עסקה.

יצוין עוד, כי העסקה אותה ביקשו לבטל, הינה עסקת העברת המניות מיחזקאל לחברה, שנדונה בו"ע 40914-11-13 (וראו הרחבה במאמר מיום 31/10/19).

לטענת יחזקאל והחברה, על פי הדין, הגשת ערר על שומה מעכבת את הליכי הגבייה וזאת בהתאם להוראות סעיף 91 לחוק מיסוי מקרקעין. לטענתם, משמעות הוראות הדין היא כי מקום שבו מתנהל הליך השגה או ערעור על שומה, אשר בסופו יתכן והשומה תבוטל, יש לעכב את הליכי הגבייה עד גמר ההליך.

ועדת הערר, דחתה את הטענה, תוך שהיא מדגישה מספר נקודות הראויות לטעמי לציון:

  1. דחיית מועדי התשלום על פי סעיף 91 לחוק חלה רק כאשר מסלול התקיפה של השומות מתחיל בהשגה על שומה על פי סעיף 86 לחוק. הליכי השגה וערר על החלטות אחרות, שאינם מתחילים בשומה על פי סעיף 86, אינם מביאים לדחייה אוטומטית של מועדי תשלום המס על פי שומה שהוצאה ובקשה שמגיש נישום לאשר ביטול עסקה לפי סעיף 102 לחוק, איננה מבחינת שומה ומשכך איננה דוחה את מועד תשלום המס.
  2. עם זאת, ניתן לבקש לדחות את מועד תשלום המס לסעיף 91א לחוק, המסמיך את המנהל לדחות את תשלום המס גם ללא קשר להגשת הליכי השגה וערר ודי בכך שראה "סיבה מספקת" לדחיית התשלום, כאשר הגשת בקשה להחזר בעקבות ביטול עסקה עשויה להיחשב "סיבה מספקת" לדחיית מועד התשלומים שטרם שולמו במועד הגשת הבקשה.
  3. אין בחוק מיסוי מקרקעין פירוט מהי "סיבה מספקת" לעניין סעיף 91א לחוק, אולם בדומה למבחני סעד זמני בהליכים אזרחיים, יש לבחון את סיכוי ההצלחה שהבקשה להכיר בביטול העסקה תתקבל וכן את מאזן הנוחות, האם דחיית מועד התשלום תפגע בסיכוי הגבייה מחד, או שתגרום לחייב נזק בלתי הפיך מאידך.
  4. מניתוח העובדות עולה כי העסקה להעברת המניות לא בוטלה בפועל והטעם היחיד שנזכר בבקשה לביטול הוא, כי לא היה היגיון בעסקה וכל תוצאתה הייתה חיוב במס, אולם הרצון להימנע מתשלום מס אינו מספיק כדי להכיר בהודעת הביטול. (ראו לעניין זה מאמר מיום 20/07/17)

 לאור האמור לעיל הגיעה הועדה למסקנה, כי יחזקאל והחברה לא הצביעו אמנם על סיכויי הצלחה גבוהים לשכנע בערר כי העסקה אכן בוטלה, אולם לאור העובדה שאם ימשכו הליכי הגבייה הנזק שעלול להיגרם להם הוא גבוה, החליטה הוועדה לקבל את הבקשה לעכב את גביית הקנסות בלבד ולדחות את הבקשה לעכב את תשלומי הקרן, ההצמדה והריבית.

 

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל atz.tax@gmail.com

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

  © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה