הגדרת "קרוב" במס שבח ובמס רכישה

בסעיף 9(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"), העניק המחוקק סמכות לשר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת,  לקבוע כללים למתן פטור ממס רכישה, כולו או מקצתו לרבות כללים שונים לסוגי חייבים ולסוגי מקרקעין.

ואכן, הגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק המתייחסת למס שבח (למעט לעניין סעיף 62 ראו מאמר מיום 16/11/17), שונה מהגדרת "קרוב" בתקנה 1 לתקנות מס רכישה (להלן: "התקנות").

כך לדוגמא, כאשר נכד מעביר במתנה לסבתו זכות במקרקעין, הרי שהעברה זו תהנה מפטור ממס שבח אולם לא תוכל לקבל את ההקלה האמורה בתקנה 20 לתקנות.

על מנת להקל על הבנת ההבדלים בהגדרות "קרוב" מצ"ב התרשימים הבאים:

הגדרת "קרוב" בסעיף 1 לעניין מס שבח

הגדרת "קרוב" בתקנות מס רכישה

בע"א 191/81 אבשלום לשם נ' מנהל מס שבח, עלתה טענה שמחוקק המשנה איננו מוסמך לסתור הגדרות שבחוק העיקרי ולכן אין הגדרת "קרוב" בתקנה יכולה לסתור הגדרת "קרוב" בחוק.

בית המשפט העליון קבע כי "הבחנותיו וקביעותיו של חוק מס שבח לעניין מס שבח אינן חלות על הבחנותיה וקביעותיה של תוספת המס לעניין פטורים מתוספת המס. אכן, מדיניות הפטורים במס שבח לחוד, ומדיניות הפטורים בתוספת המס לחוד. על כן, אין זה מתחייב כלל, כי "קרוב" לעניין פטור מתשלום מס שבח יהא זהה ל"קרוב" לעניין פטור מתשלום תוספת מס, ומחוקק המשנה הוסמך מפורשות לקבוע כללים משלו למתן פטור מתוספת המס. "

השבוע ניתן פסק דין בו"ע 7999-08-16 רחל יעקובוביץ נ' מנהל מס שבח מקרקעין (באר שבע) אשר עסק בשאלה, האם יש להעניק את הקלת מס הרכישה הקבועה בתקנה 20 לתקנות, לזכויות בדירת מגורים שהעביר במתנה בעלה של רחל יעקובוביץ (להלן: "החתן") , לאביה של רחל.

רחל טענה, שאין לבחון את מעמדו של החתן כיחיד המעביר את חלקו לאביה (ולכן איננו נחשב קרובו) אלא יש לראותו כחלק מתא משפחתי אחד, לאור החזקה הקיימת בחוק ובפסיקה הרואה בשני בני זוג תא משפחתי אחד ומשכך יש לבחון את הקרבה המשפחתית להורה – על פי זכאותה שלה, כבתו של אביה.

טענה נוספת שהעלתה רחל הינה, שיש לפרש חתן כ"קרוב" שכן מדובר בהשמטה בלתי מכוונת של המלה "חם" מסעיף 1 לתקנות ולמעשה מדובר בלאקונה משפטית וכי החתן הוא קרוב של ההורה באמצעות אשתו וגם הנוהג בעולם הוא שהחתן קורא לחמיו "אבא".

בית המשפט דחה את טענתה של רחל וקבע כי לשון התקנה מלמדת על כוונה ברורה בחקיקת המשנה לפיה העברה מאדם לחמיו, אינה נחשבת העברה לקרוב המזכה בהקלה במס רכישה ורחל לא הוכיחה כי מדובר בהשמטה בלתי מכוונת או כי כוונת התקנות שונה מלשונן.

תקנה 20 לתקנות מדברת על מכירה ללא תמורה מיחיד לקרובו, כאשר הבחינה נעשית לפי מיהות קרובו של המעביר ואין מקום לפרשנות שלפיה, אם בן הזוג הוא קרוב של החם, בהיותו בן זוגו של צאצא – אזי גם החם הוא קרוב של חתנו.

במקרה דנן קבע בית המשפט, אין סימטריה בהגדרת "קרוב" בין חם לבין חתן וגם אם בשפה העברית יחס של קרבה הוא "דו-סטרי", הרי שהחוק אינו "דו סטרי" ונראה כי תכלית ההוראה הינה הקלה על העברת דירה מאדם לצאצאו הנשוי , בגדר עזרה של הורה לילדו ותכלית זו אינה מתקיימת בעת העברה מאדם לחמיו, אשר תנבע ברגיל משיקולים כלכלים לרבות שיקולי מס.

לעניין טענתה של רחל לגבי היותם תא משפחתי אחד קבע בית המשפט כי חזקת התא המשפחתי בחוק איננה רלוונטית לכל דבר עניין אלא רק לצורך סעיפי החוק הספציפי העוסקים במכירה וברכישה וההוראה בתקנות הקובעת מיהו "קרוב" גוברת גם על חזקות יציר הפסיקה.

כאמור לעיל, דחה בית המשפט את הערר וקבע כי העברת דירה במתנה מחתן לאביה של אשתו, איננה נכנסת לתקנה 20 ואינה זכאית להקלה במס רכישה כמכירה לקרוב.

 לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

    © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה