אין בעצם רישום כ"עוסק" במרשמי מע"מ כדי להצביע בהכרח על פעילות עסקית

לפי חוק מע"מ (להלן: "החוק") , כאשר מבוצעת מכירת נכס…לרבות מכירת ציוד,  ע"י "עוסק" במהלך עסקו – מתקיימת חלופה ראשונה  להגדרת "עסקה" בחוק, המחייבת הטלת מס ערך מוסף בשיעור של 17% כיום, ממחיר העסקה.

"עוסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק כמי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי.

"ציוד" מוגדר בחוק כנכס ששימש, משמש או נועד לשמש, לעוסק בעסקיו, ואין מכירתו מעיסוק העוסק.

מהגדרות אלו עולה, כי ככל שתוגדר פעילות כלשהי כעסקית המביאה לכדי עסק, הרי שמי שמפעיל את העסק ייחשב כ"עוסק" ומספיק שהנכס הנמכר ממלא יעוד מסוים במערכת הייצורית של העסק ואפילו אם שימש בעבר או נועד לשמש בעתיד את העסק כאמור, על מנת שמכירתו תיחשב כ"עסקה" שעשויה להיות חייבת במע"מ בהתאם לחוק.

כך לדוגמא, כאשר נמכר מבנה המשמש את העוסק בעסקיו, הרי שמכירה זו תיחשב כמכירת ציוד החייבת במע"מ בידי העוסק ואילו אם ייקבע שאין מדובר כלל ב"עסק" המנהל פעילות עסקית, הרי שמכירת המבנה לרוכש פרטי – לא תיחשב כמכירת ציוד ולא תחויב במע"מ.

ניתן לראות אם כן, כי מרכיב עיקרי בהחלטה בדבר חבות העסקה במע"מ, הינה הקביעה האם המוכר הינו "עוסק" המבצע פעילות עסקית לצורך החוק, והדבר מעלה את השאלה – מהו המשקל שיש לתת לרישומו של המוכר כ"עוסק" במרשמי מע"מ לצורך קביעה זו?

בפסק דין שניתן לפני כשבועיים בבית המשפט המחוזי בת"א בעניין נבוק אליהו וגלזר גבריאל
(ע"מ 447-09-14), נדון מקרה ובו 2 שותפים עסקיים רכשו במועדים שונים 2 נכסי מקרקעין, האחד בת"א והשני בחולון, אשר הושכרו במשך שנים רבות לשוכרים אשר קיימו בהם פעילות תעשייתית.

בשלב מסוים נרשמו השניים כ"עוסק'" (באמצעות שותפות) לצורך חוק מע"מ ובהמשך לכך השכרת הנכסים דווחה במסגרת תיק העוסק.

לאחר שנמכר הנכס בת"א התגלעה מחלוקת בינם לבין מנהל מע"מ, כאשר לטענתם השכרת הנכסים במהלך השנים הייתה פאסיבית (על אף רישומם כעוסקים) ומשכך מכירה זו איננה נחשבת כ"עסקה" ואינה חייבת במע"מ שכן לטענתם מעולם לא ניהלו "עסק".

יובהר, כי השניים לא ניכו מס תשומות בשל רכישת הנכס בת"א (שכן במקרה שכזה הייתה קמה חלופה השנייה להגדרת "עסקה" בסעיף 1 לחוק).

בית המשפט ניתח לעומק את פעילותם של השניים בהתאם למבחני פעילות עסקית שנקבעו בפסיקה וקבע שהשניים לא ניהלו עסק של השכרת נכסי נדל"ן.
בנוסף קבע בית המשפט, כי בהתאם ללשון החוק וההלכה הפסוקה, הרישום עצמו איננו מקים חזקה ראייתית חלוטה, אין בעצם הרישום כדי להביא בהכרח למסקנה כי מתנהל עסק בידי האזרח ואת האופי העסקי יש להסיק מן הפעילות שבוצעה למעשה  – ולא מן הרישום.

בית המשפט הוסיף, כי אכן אין מקום לעודד תופעה של רישום כ"עוסק" לצורכי נוחות והתנערות מהגדרה זו בשעת כושר ואף ציטט מפסיקות בית המשפט העליון, אשר הציבו רף גבוה לכל ניסיון מצד הנישום או העוסק לסתור בשלב מאוחר את הדיווחים שהוא עצמו הגיש לרשויות המס.

עם זאת, לאחר שקילת כל הנסיבות והאיזונים הראויים, פסק כי הנכס הנמכר לא שימש בעסק שנוהל ע"י השניים וזאת על אף שנרשמו (באמצעות שותפות) כ"עוסק מורשה" ועל כן מכירתו איננה חייבת במע"מ.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

 אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה