אין במגורים משותפים בדירת אחד מבני הזוג כדי לבטל את ההפרדה הרכושית

בשנת 2014 פורסמה "הלכת שלמי" בבית המשפט העליון (ע"א 3178/12) ובה נקבע, כי "חזקת התא המשפחתי"  המתייחסת לדירות מגורים בחוק מיסוי מקרקעין, איננה חזקה חלוטה ולכן כאשר בני הזוג מוכיחים כי עמדו ב-2 מבחנים מצטברים:

  1. הצגת הסכם ממון המעיד על הפרדה רכושית בנכסים.
  2. עמידה, הלכה למעשה בכל הוראותיו של הסכם הממון.

יוכלו להתגבר על חזקת התא המשפחתי ולבצע הפרדה ביניהם בעת חישוב מס הרכישה והשבח בדירות המגורים (להלן: "חריג ההפרדה הרכושית").

במהלך השנים שחלפו, עוררה "הלכת שלמי" מספר סוגיות אשר היו שנויות במחלוקת בין המייצגים למנהל מסמ"ק, וחלקן אף הגיעו לפתחן של ועדות ערר שונות.

אחת הסוגיות עסקה בשאלה – האם מגורים משותפים בדירת אחד מבני הזוג, ללא תשלום דמי שכירות, פוגעת בחריג ההפרדה הרכושית?

סוגיה זו עלתה הן בו"ע 18027-10-16 רועי בלנק והן בו"ע 16836-03-17 רוזנבוים, כאשר ב-2 המקרים הייתה מסקנת ועדת הערר זהה – כאשר מוכחת הפרדה רכושית בין בני הזוג, מגורים משותפים בדירת בן הזוג אינם גורמים לביטול חריג ההפרדה הרכושית.

השבוע פורסמה הלכת בלנק ורוזנבוים בית המשפט העליון בע"א 4298/18 ו-ע"א 1886/19 ובה דחה בית המשפט העליון בדעת רוב את ערעור רשות המיסים על פסקי הדין הנ"ל.

בית המשפט הסביר, כי העובדה שדירה השייכת לאחד מבני הזוג משמשת למגורי המשפחה ושלא מתקיימת התחשבנות בין בני הזוג בגין כך, עשויה להשליך על השאלה האם ההפרדה הרכושית נשמרה הלכה למעשה ועשויה ללמד כי הפרדת הנכסים הייתה מלכתחילה פיקטיבית או מלאכותית.

כמו כן, מגורים לאורך זמן ובמיוחד השקעת כספים משותפת בדירה, עשויים ללמד על הסכמה לסטות מההסכמה הראשונית להפרדה רכושית וליצור בעלות משותפת בנכס.

ואולם, בית המשפט הסביר כי מסקנה זו איננה הכרחית, שכן בני זוג המקיימים ביניהם הפרדה רכושית, עשויים להחליט להתגורר בנכס השייך לאחד מהם, בדירה המצויה בבעלות משותפת או בדירה שכורה ואין הצדקה לאבחן בין מקרים אלו בכל הקשור לדיני המס ומשכך קבע כי כאשר הוכחה מבחינה קניינית הפרדה רכושית, אין במגורים משותפים בדירה, כדי לשלול את תחולת חריג ההפרדה הרכושית.

עוד סוגיה אשר הייתה שנויה במחלוקת בין המייצגים למנהל מסמ"ק עסקה בשאלה, האם נדרשת הפרדה רכושית "מלאה" המתייחסת למכלול ההיבטים הכלכליים של התנהלות בני הזוג או שניתן להסתפק לצורך הפעלת חריג ההפרדה הרכושית, בהפרדה "חלקית" המתמצה בהסכמה להפרדת הבעלות בנכסי המקרקעין, כולם או חלקם?

בית המשפט קבע כאמור בדעת רוב, כי הדרישה להפרדה רכושית "מלאה" פוגעת בתפיסה המקובלת של חיי משפחה תקינים, מכבידה את העול דווקא על אפשרותן של משפחות שהתנהלותן שיתופית, ליהנות מתחולת חריג ההפרדה הרכושית ומשכך איננה משרתת תכליות חברתיות ראויות ואף עשויה לייצר חיכוך מיותר של פקידי המס עם ציבור הנישומים.

אי לכך קבע בית המשפט בסוגיה זו כי לצורך הפעלת חריג ההפרדה הרכושית, ניתן להסתפק בהפרדה רכושית "חלקית" כאמור.

סוגיה נוספת שהייתה שנויה במחלוקת הינה, האם יש לצמצם את הפעלת חריג ההפרדה הרכושית רק למצבים משפחתיים "מורכבים" ולהימנע מהחלתו על תאים משפחתיים "רגילים"? (טענה שנשמעה במספר משרדי מיסוי מקרקעין).

בית המשפט קבע כי הגם שהפרדה רכושית נפוצה יותר במשפחות "מורכבות" מאשר בתאים משפחתיים "רגילים", הרי שמרגע שהוכר חריג ההפרדה הרכושית בפסיקה – יש לפרשו באופן שוויוני ביחס לכלל המצבים בהם מתקיימת הפרדה רכושית הנשמרת הלכה למעשה.

 

כאמור לעיל, בית המשפט העליון דחה בדעת רוב את ערעור רשות המיסים, הכריע בהתאם לעמדת המייצגים, במספר סוגיות אשר היו שנויות במחלוקת וכתוצאה מכך הביא לכדי הקלה משמעותית ביישום חריג ההפרדה הרכושית, עבור זוגות רבים בציבור.

לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

 

 

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה