אושרה הגשת תובענה ייצוגית נ' עמדת הרשות לנכות פחת במכירת דירה שהושכרה למגורים בפטור ממס

בשנת 2007 פרסמה רשות המיסים את הו"ב 5/2007 (להלן: "ההוראה") ובה פירטה את עמדתה המעודכנת בשאלה כיצד יש להתייחס למרכיב הפחת בעת חישוב השבח במכירת דירת מגורים שהושכרה למגורים, בהתייחס ל-3 מסלולי מיסוי דמי השכירות:

  • מסלול רגיל – כאשר נישום, אשר בחר להחיל על הכנסות השכירים את הוראות המסלול
    הרגיל, מוכר את הדירה בחיוב במס שבח, ינוכה פחת משווי הרכישה ואם ניכה פחת מוגדל – אותו פחת ינוכה משווי הרכישה.
  • מסלול מס מופחת (10%) בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה – הסעיף קובע כי על אף שנשללה מהמשכיר זכאותו לדרוש פחת על פי פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") , לצורך חישוב השבח בעת מכירת הדירה, ייווסף לשווי המכירה הפחת המרבי שניתן היה לנכות לפי כל דין בתקופה שבה נהנה המשכיר משיעור המס המופחת.
  • מסלול פטור מלא – ע"פ אותו רציונאל של סעיף 122 לפקודה ובהתאם לתכלית החקיקה, גם כאן (מי שהשכיר דירות בפטור מלא ממס) יש לנכות את הפחת משווי הרכישה שניתן היה לדרוש במס הכנסה.

יצוין, כי החידוש בהוראה היה לגבי ניכוי הפחת במסלול הפטור המלא, שכן ההוראה החליפה את הו"ב 14/90 שלא דרשה זאת ומשכך תחולתה מיום 27/2/2007.

בעניין ווימן (ו"ע 10216-07-14) קבעה דעת הרוב כי ההוראה צודקת וכי יש לנכות פחת משווי הרכישה גם למי שבחר שלא לשלם מס על הכנסות דמי שכירות לפי מסלול הפטור המלא.

ואולם, לפני כשנה וחצי פורסמה בבית המשפט העליון הלכת PIV (ע"א 5883/18 מנהל מסמ"ק חדרה נגד PIV BV) ובה נקבע, כי מוכר אשר דיווח למס הכנסה על הכנסותיו כדין בגין נכס מקרקעין ויצליח לעמוד בנטל ההוכחה, כי לא ניכה פחת במהלך השנים מהכנסתו החייבת מנכס המקרקעין, לא ינוכה פחת משווי הרכישה (למעט במסלול מס של 10% לפי סעיף 122 לפקודה) (ראו הרחבה במאמר מיום 05/12/19).

הלכה זו, עומדת בסתירה לכאורה לעמדת רשות המיסים שנקבעה בהוראה, והדבר הביא לידי הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים בת"צ 42666-01-20 חן נ' רשות המיסים בשאלת החוקיות של ניכוי הפחת שעורכת רשות המיסים בבואה לחשב מס שבח בגין מכירת דירות מושכרות.

המבקש טוען כי בהוראה אין כל הנמקה והסבר מדוע ביטלה רשות המיסים את הוראת הביצוע הראשונה, כאשר בחוק ובפסיקה לא חל כל שינוי שיכול להצדיק את השינוי המהותי עליו החליטה.

כמו כן נטען בבקשה, כי ההיקש שנעשה בהוראה בין מסלול המס המופחת בסעיף 122 לפקודה לבין מסלול הפטור המלא, חסר שחר ומהותו של מסלול הפטור המופחת שונה לחלוטין ממהות מסלול הפטור המלא.

בהחלטת בית המשפט שפורסמה אתמל, נדונו בין היתר נימוקים נוספים שהועלו הקשורים לחוק תובענות ייצוגיות, אולם לגופו של עניין קבע בית המשפט כי במחלוקת העקרונית בשאלה, האם בעת מכירתה של דירה שהושכרה במסלול הפטור ממס הכנסה, ולכן לא נוכה פחת מן ההכנסות שהניבה, יש מקום לנכות את הפחת הרעיוני משווי הרכישה לצורך חישוב מס השבח החל בעת מכירתה, עדיפה בעיניו עמדתו של המבקש על פני עמדתה של רשות המיסים, ומסקנה זו עולה בקנה אחד עם הלכת PIV.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי קיים קושי למצוא אחיזה לשונית בחוק הפטור ובחוק מיסוי מקרקעין לעמדתה הפרשנית של רשות המיסים בכל הנוגע לניכוי פחת משווי המכירה של הדירות הפטורות, שהרי מעצם הגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, פחת הוא הסכומים הניתנים לניכוי לגבי מקרקעין לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה, בצירוף הסכומים שהופחתו מהמחיר המקורי שלהם לענין מס הכנסה, אלא שבמסלול הפטור לא ניתן כלל לנכות פחת והדבר אף עולה בקנה אחד עם סעיף 5 לחוק הפטור הקובע כי "מי שקיבל הטבה לפי חוק זה, לא יחולו לגביו תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים) תשמ"ט-1989".

כאמור לעיל, בית המשפט הגיע למסקנה כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה וכי קיימת אפשרות סבירה ששאלה זו תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה ולפיכך קבע, כי יש מקום לאשר את ניהול התובענה הייצוגית כמבוקש.

 לפרטים נוספים, תגובות והערות, ניתן ליצור קשר עמי בטלפון 050-6209895 או במייל [email protected]

        

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

    © כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה

Call Now Buttonליצירת קשר עם עו"ד צ'יסמדיה