פטור ממס לפי האמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל

לפי חוק מעמדן של הסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תש"ג-1952, נכרתה אמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "האמנה"), ובסעיף 11 לאותה אמנה נקבע בין היתר כי: "…כן יהיו הסוכנות היהודית, קרנותיה ושאר מוסדותיה, כאמור לעיל, פטורים מכל מס ומכל תשלום חובה ממשלתי אחר כמפורט בנספח לאמנה זו…", כאשר סעיף 2ג לנספח לאמנה כולל במסגרת הפטורים גם מס שבח מקרקעין ותוספת מס (מס רכישה).
לא אחת, פילנתרופיים עתירי נכסים קובעים בצוואתם להעביר חלק מרכושם הרב לקרנות אשר תפקידן לתמוך בפעילויות שונות כגון, מתן מלגות לסטודנטים, למחקר וכו' וכאשר קרן שכזו נכללת בהוראות הנספח לאמנה, היא זכאית לפטור ממסים הקבועים באמנה.

הפסיקה קבעה, כי פעולה היוצרת מנגנון, שבמסגרתו הבנק יהיה אמון על מסירת כספים ורכוש מעיזבון למטרות צדקה, נחשבת "הקדש", כאשר המחוקק אינו דורש שימוש במונח ספציפי לשם הבהרת הכוונה ליצירת "הקדש" ודי אם הכוונה הובעה בצורה ברורה לפי תוכן המסמך ובמהותה, המקדיש יורה על הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת.

לשם יצירה בפועל של "הקדש" נדרש קיומם של 4 יסודות: כוונה ליצור הקדש, קביעת מטרות ההקדש, נכסיו ותנאיו, כאשר סעיף 17(ב) לחוק הנאמנות קובע כי "תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן".

בו"ע 22968-06-21 ובו"ע 571790-96-22 , United Jewish Appeal נ' מנהל מסמ"ק ירושלים, שפורסם לאחרונה, נדון מקרה של תאגיד ללא מטרות רווח שהינו ארגון הצדקה היהודי הגדול בעולם (להלן: "הארגון") ואחד מהמוסדות של הסוכנות היהודית לארץ ישראל הכלול באמנה, אשר לפי הוראת בית המשפט לענייני משפחה, קיבל במתנה את מלוא הזכויות "במתחם בנין", מתחם בן 12 דונם במרכז ירושלים, מאת מספר גופים שהיו בשליטת המנוח אלברט בנין ז"ל, שהיה אדם עתיר נכסים, ללא צאצאים והתיר בצוואתו את מרבית נכסיו לארגונים פילנטרופיים שונים ובמקרה דנן קבע בצוואתו כי התמורה ממימוש נכסיו ממתחם בנין ישמשו בין היתר למלגות לסטודנטים שהוגדרו בהוראות הצוואה.

הארגון טען בין היתר, כי הוא היורש ע"פ צוואת המנוח ויש לראות בעסקאות המתנה כפטורות ממס, ואילו לפי טענת מנהל מסמ"ק (להלן: "המנהל"), הארגון אינו יורש בהתאם לנוסח הצוואה אלא הסטודנטים שהם הנהנים ואילו הארגון משמש כנאמן בלבד על כל הפעילות וההשקעה של הכספים וכי תפקידו הוא ניהול ופיקוח על המלגות לסטודנטים בלבד ועל כן, אלמלא עסקאות המתנה,  לא היה ניתן לקבל את הפטור ממס שבח ובכל מקרה אין מדובר במתנה אמיתית כי הארגון איננו יכול לנהוג בנכס מנהג בעלים אלא רק לשמש כנאמן.

יצוין, כי המנהל לא דרש מהארגון מס על עסקאות המתנה אולם הערר נדרש כדי לקבוע מהו הבסיס המשפטי הנכון לפטור ממס בנוגע לעסקאות המתנה, שכן ההכרעה תיצור מעשה בית דין ותשפיע על תוצאות המס בעסקאות מכירת הזכויות ב"מתחם בנין" לצד ג'.

בית המשפט קבע תחילה, כי הסטודנטים שקיבלו מלגות אינם יכולים להיחשב כבעלים ואינם יורשי המנוח על פי צוואתו, שכן לא הגיוני שסטודנט ייחשב כיורש למשך שנתיים בלבד ואז יחדל להיות יורש לטובת סטודנטים אחרים.

לאחר מכן קבע בית המשפט כי גם הארגון איננו נחשב כיורש על פי הצוואה, שכן המנוח לא נתן לארגון כספים עבור עצמו, אלא ביקש ליצור קרן קיימת שכל פירותיה נועדו להנצחתו באמצעות הענקת מלגות לסטודנטים וזאת תוך יצירת הקדש.

בהמשך דן בית המשפט בדיני ההקדשות ובמיסוי הנאמנות לפי חוק מיסוי מקרקעין וקבע שאמנם במקרה דנן לא ניתן להכיר בנהנה ספציפי סופי וידוע הקיים כבר במועד הקניית הזכות על ידי יוצר הנאמנות לנאמן, שכן מדובר בסטודנטים שייבחרו בעתיד מתוך מאות סטודנטים מידי שנה ולכן לא ניתן להכיר בארגון כנאמן לפי חוק מיסוי מקרקעין, אולם יש להכיר בארגון כרוכש המקרקעין במסגרת עסקאות המתנה בפני עצמו הזכאי לפטור ממס הקבוע באמנה.

בית המשפט הסביר את פסיקתו הן בכך שלארגון, כנאמן ההקדש שהקים המנוח, מוקנית הבעלות על נכסי ההקדש וכי הזיקה לנכס על פי חוק הנאמנות היא זיקת בעלות והן משום שמתן הפטור לפי הוראות האמנה לארגון, עולה בקנה אחד עם מטרת הפטור ממס לפי האמנה שכן המנוח לא בחר בארגון לשם ניצול לרעה של הזכאות לפטור ממס אלא למען מטרות פילנטרופיות – למען הציבור.

אי לכך קבע בית המשפט כי עסקאות המתנה במסגרתן הועברו הזכויות במתחם בנין לידי הארגון – פטורות ממס שבח ורכישה מכח הוראות סעיף 11 לאמנה.

 

את כל המאמרים ניתן למצוא באתר בכתובת:  www.atz-law.co.il

אהרון צ'יסמדיה, עו"ד (רו"ח)

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד (רו"ח) אהרון צ'יסמדיה